התגברות על רכילות ולשון הרע בכיתה ובחברה

בע"ה

שלום לשואלת היקרה,
יישר כוח גדול על הרצון שלך להישמר מלשון הרע ורכילות. עצם הרצון להיות טובה יותר- יקר וחשוב, אפילו אם אין תוצאות עדיין. אשרייך שאת שואלת ושיש לך רצון להתקדם!
זה מדהים, כי בדיוק בתקופה האחרונה החלטתי גם להתחזק בענייני לשון הרע ורכילות, שכידוע כולנו צריכים חיזוק בכך. ועכשיו הגיעה אליי שאלתך...
כשרוצים להימנע מלדבר לשון הרע, רכילות- זה באמת ניסיון! לדוג´ בדיוק עכשיו חברה שלך באה עם איזה סיפור עסיסי על איזה מורה, או אפילו רק עם כמה מילים ´טובות´ על איזה מישהי. ואיך בדיוק את אמורה לעצור את זה?
ללכת משם? להעביר נושא? לשתוק? להגיב? להוכיח אותה? איך יסתכלו עליי? ואולי לפעמים גם לי בא להגיד איזה מילה או שתיים בנושא....
זו אכן התלבטות.
קודם כל תדעי שאת מבחינתך צריכה לעשות השתדלות, אבל לא על הכול את יכולה לשלוט. לפעמים פתאום אדם יכול לדבר ולרכל איתך, וזה עניין של רגע ולא תמיד קל לנו לעצור את זה. את תעשי את ההשתדלות שלך.
אני חושבת שכדי באמת להצליח להשפיע על הסביבה- העבודה מתחילה קודם כל עם עצמנו. כלומר, כשאת תהיי יותר טובה- אחרים יהיו יותר טובים. כשאת תשתדלי פחות לדבר על אחרים, פחות לדבר דיבור שלא לצורך- לאט לאט זה יחלחל לסביבה.
מניסיון שלי, וגם מהניסיון שלך, להוכיח אחרים בצורה ישירה זו הדרך הכי פחות טובה. כי אף אחד מאיתנו לא אוהב לשמוע נאומי תוכחה, ככה אנחנו. אלא אם כן זה נעשה בצורה מאוד מסוימת וגם אז זה לא תמיד משפיע. לכן אני חושבת שהפתרון הוא לא להוכיח ישירות אלא לעשות עבודה עם עצמך כפי שכתבתי למעלה.
בנוסף, יש דרכים עדינות שבהם כן אפשר לנווט שיחות לכיוון חיובי. למשל: כשחברה באה ומספרת לך על המורה שממש הרסה לה את הציון בתעודה, את יכולה למקד את הדיון על חלק אחר של המשפט שלה, ולא על המורה. למשל לומר לה: המקצוע הזה באמת מקצוע קשה או הרבה קיבלו ציון לא טוב ומשם לכוון את השיחה כשהמוקד הוא לא המורה.

[עניין של הרגל וסף רגישות.]
אני אמשיל לך את העניין במשל קטן- אם אני אשמיע לך סוג של מוסיקה שאת ממש ממש לא אוהבת. אני אשמיע לך את זה פעם אחת-יהיה לך צורם, וקשה לשמוע. אבל אם בכל יום אני אשמיע לך את זה בלי שתרצי- בהתחלה יהיה לך מעצבן אבל בסוף...את תתרגלי. זה כמו שאדם לא ראה חילול שבת מימיו ופתאום לראשונה הוא רואה חילול שבת, הוא יהיה בהלם. לא יבין מה הולך כאן. אבל אם הוא יראה זאת שוב ושוב... לאט לאט באופן טבעי זה כבר פחות ירגש אותו. לא מפני שלא אכפת לו שמחללים שבת, באמת אכפת לו. אבל יש כאן כוח אחר שפועל עליו.
יש כוח גדול מאוד בחיים שלנו- והוא כוח ההרגל. זה כוח מבורך מצד אחד, כי הוא גורם לנו להמשיך ולהתקיים, לעשות דברים יומיומיים. אבל מצד שני כשההרגל הוא לא טוב, אנו נשאבים אליו. כמו עם חילול השבת. אך אפשר לעבוד על זה, ולשבור את ההרגל, להיות יותר רגישים למציאות שמסביבנו.
כך גם לשון הרע, רכילות.
למשל, דוגמא לשבירת ההרגל של הדיבור- תחליטי שאת לא מדברת על אחרים בכלל. תחליטי שזה ממש מוזר לך לדבר על עניינים של מישהו אחר. ואם תחשבי על זה- זה באמת מוזר... אני שמעתי פעם שיחה שבה הרב אמר- איך אפשר בכלל לדבר על יהודי אחר? יהודי זה קדושה, זה טהרה. ומאותה שיחה ההחלטה שלי הייתה- לא לדבר על יהודי אחר. שוב, זו עבודה שאני עושה עם עצמי. וחשוב שזה יעשה בנועם ובשמחה.
יש המון יעדים שאת יכולה להציב לך, הכול לפי מה שאת מסוגלת ויכולה.
למשל:
- להחליט שאת לא מוסיפה עוד דיבורים. כשמרכלים סביבך- את לא מוסיפה.
- לברר לעצמך בכל פעם- האם הדיבור שאשמע/ שאוציא מפי הוא דיבור לצורך? כלומר, האם כשאגיד עכשיו את המילים האלו זה יוסיף טוב? זה יועיל?
- לא לרכל בקבוצה גדולה. זה נשמע צבוע – אז לדבר מול חברה אחת זה מותר?? התשובה היא שגם בשניים זה אסור, אך זה הרבה פחות חמור מלדבר בקבוצה. ולכן גם ההתקדמות הקטנה הזו מאוד משמעותית. כשמדברים בקבוצה- יש לקבוצה כוח לפתח את הנושא, ולדבר ביותר התלהבות ולרכל בצורה מוגזמת יותר, וכמובן שבקבוצה יש יותר אנשים ששומעים את הרכילות.
- כשאת רואה שמתחילים לרכל, את יכולה לקום ולצאת. בצורה עדינה ולא בהפגנתיות. האמת שפה יש בעיה, מפני שהאדם הוא יצור חברתי. ואת רוצה להיות בחברת חברותייך, ולשמוע על מה מדברים וכו´. זה צורך מובן וטבעי. אך גם זו דרך.
- לימוד יומי בהלכות שמירת הלשון של החפץ חיים. איך זה יעזור? כל מה שאנחנו לומדים נקלט אצלנו. זה עוזר לנו להיות יותר מודעים למעשים שלנו. תנסי.
- זכרי- כשרוצים באמת לשנות משהו צריך להתמקד בטוב! צריך להוסיף טוב.
יש משפט מדהים של הרב קוק- "הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה"
זו פשוט דרך חיים מדהימה, בע"ה שנזכה לחיות כך.

תחשבי על עוד דרכים שבהם את יכולה להתקדם בשמירת הלשון. יש הרבה דרכים!

אני מוסיפה לך גם תפילה על הדיבור. גם התפילה, כמו הלימוד, משפיעה לנו על הרצון. מכוונת אותנו אל המטרה.

תפילה על הדיבור והשמיעה מהחפץ חיים:

ריבונו של עולם , יהי רצון מלפניך, אל רחום וחנון, שתזכני היום ובכל יום, לשמור פי ולשוני מלשון הרע ורכילות ומקבלתם,
ואזהר מלדבר על איש יחידי, וכל שכן מלדבר על כלל ישראל או על חלק מהם. וכל שכן מלהתרעם על מידותיו של הקדוש ברוך הוא.
ואזהר מלדבר דברי שקר, חנופה, ליצנות, מחלוקת, כעס, גאווה, אונאת דברים, הלבנת פנים, וכל דברים אסורים.
וזכני שלא לדבר כי אם דבר הצריך לענייני גופי או נפשי, ושיהיו כל מעשי לדבורי לשם שמים.

אנא אל רחום וחנון, זכני היום ובכל יום, לשמור אזני ועיניי משמיעה ומקריאה של דברים שלא כרצונך,
דהיינו, דברי לשון הרע ורכילות, דברי מחלוקת, דברי נבלה, דברי כפירה ומינות, וכל שאר דברים אסורים ודברים בטלים.
וכל הדברים ששמעתי ושקראתי שלא כרצונך, עזרני נא שיהיו נשכחים ממני לגמרי.
וזכני שאפילו בשוגג ושלא במתכוון ואפילו על ידי אונס, לא אשמע ולא אקרא דבר שאינו הגון, ותהיינה אוזניי ועיניי מקודשות - לא שומעות ולא רואות כי אם דבר מצווה.
אמן, כן יהיה רצון.

ראי גם: https://www.kipa.co.il/ask/show/141752

שיהיה בהצלחה רבה! מאמינה בך!
אפשר לפנות אליי למייל לכל דבר ועניין.
Rotemit02@gmail.com
רותם.