שאלה
שלום. אני (... הורדנו את הפרטים האישיים לצורך הפרסום).
. אוהב מאוד את אשתי ומשפחתי. פתאום קרה לי הלא יאמן. בלימודים- מצאתי את עצמי מתאהב במישהי באופן לא רצוני. אתם חייבים להבין. אני מרגיש שיש בה משהו ממני. שיש בי משהו ממנה. שלצד כל חיי האישיים אני פשוט מאוהב. זה נורא. תחושות אשמה. בושה. בדידות וכאב. אני עם עצמי בתוך זה. כמובן שלא נתתי לזה לגלוש לשום פסים מעשיים. (דתי אמת, מבחירה.) אבל זה אוכל אותי. למה? למה זה קרה לי? למה ה' עשה לי את זה? טוב לי בבית. אוהב את אשתי כל יום יותר. למה למה למה. לא רציתי להתאהב. לא יכול להתנתק מהמחשבות. תעזרו לי. אורי.
תשובה
שלום.
צר היה לי לקרוא על מה שאתה עובר. אני מאמין בכנות שכך אתה מרגיש, אך אני רוצה לומר לך שיש לפסול את המחשבות ואת הרגשות האלו! ומה עם מחרתיים תתאהב בעוד מישהי? ולאחר מכן באחרת? הרי תמיד יש חכמות יותר, יפות יותר וגם דומות באופי. משמעות הברית שכרתתם – אתה ואשתך היקרה - היא נאמנות, כולל עמל של נאמנות מחשבתית! כמו שלא מהרהרים להתחתן עם דמות בטלוויזיה של בת המלך מעבר לים, כי זה פשוט לא שייך, כך מחנכים את עצמינו כלפי כל אחת אחרת. אתה נשוי. ריבונו של עולם כיוון אותך אל אשתך בריתך, החצי השני של נשמתך וזהו. אתה שייך לה, והיא לך ואין לכם חוצמזה אף אדם אחר בעולם (ראה עוד פירוש האבן עזרא על "לא תחמוד").
באופן מעשי :
א. לבנות גדר ולהרחיק עצמך אפילו ממפגש אקראי עם אותה אחת. אתה עלול לסכן את כל חיי הנישואין. לכן, עזוב גם את הקורס בו אתם נפגשים, גם אם בגלל זה תפסיד קורס ותצטרך להשלים. עדיפה עוד ש"ש בשנה הבאה, מהרס החיים. אך העיקר זה לא עזיבת הקורס, אלא עזיבת אותן מחשבות.
ב. במקביל, לבנות בתוך הבית פנימה. לקנות משהו לאישתך. להפתיע אותה. לחזר אחריה במרץ. לעמול לתת, בכדי להעמיק את הקשר (ראה הרב דסלר על נתינה).
יישר כוח על המאמץ לפנות ולכתוב. על ההבנה שיש כאן מסלול מסוכן, שצריך להחלץ ממנו. ויהי רצון שה´ יתן לך כוחות גם לעשות את הצעד הזה.
אתה מוזמן לחזור ולעדכן ולספר מה קורה.
בהצלחה רבה
יוני
yony@makshivim.org.il
(התשובה נכתבה בהתייעצות עם הרב יונה גודמן)