שאלה
שלום
הרמב"ם כתב (הלכות מלכים ב, ה): "המלך מסתפר בכל יום, ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים, שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך, ויושב על כסא מלכותו בפלטרין שלו, ומשים כתר בראשו, וכל העם באין אליו בעת שירצה, ועומדין לפניו ומשתחוים ארצה, אפילו נביא עומד לפני המלך משתחוה ארצה, שנאמר: 'הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך'".
למה מלך צריך את כל ה"תפאורה" הזו? יש ביהדות רעיון מה זה "מלך" מעבר למושל במדינה?
תשובה
שלום וברכה
ההלכה מלמדת כי מלוכה מחייבת מצב של "שתהא אימתו עליך".
לאמור: טוב שיהיה למלך כריזמה, ושהעם ירצה ללכת אחריו, אולם לא ניתן להתנות את המלוכה בכך. שלטון חייב שתהא לו גם סמכות, וחלק בלתי נפרד מהופעת הסמכות הוא כבוד מלכות, חובת ההשתחוואה וכדו'.
בשל כך, ההלכה קובעת שאפילו הנביא משתחווה למלך, ואילו המלך מצווה שלא ירום לבבו מאחיו.
האם תשובה זו נראית לך ?
כל טוב