שאלה
שלום וברכה!
מצטערת מראש על הבלאגן ועל האי סדר פשוט אני מאד מבולבלת אז ככה: אני באה מבית דתי לאומי ולומדת בבית ספר חרדי בזמן האחרון התחלתי ללכת יותר אחרי הזרם החרדי, פשוט כי אני חושבת ששם יש יותר אמת, ושזו הדרך בשבילי לפני בערך שבועיים פתאום התערער אצלי הבטחון בעקבות מקרה מסוים והתחלתי לחשב שוב וממש הגעתי למבוי סתום!!! כי אולי אני לא מכירה את הדרך החרדית מספיק אבל כמו שזה נראה לי אז אני שואלת את עצמי מה? איפה השמחה האמיתית שיוצאת החוצה לעולם, האהבה?? זה קצת קשה לי לקבל את זה מהבחינה הזא אבל מצב שני אני כן חושבת על הענין של התורה וכו ועל ההקפדות זאת נראית לי הדרך האמיתית אם אפשר לקבל קצת רקע ומושג על ההשקפות השונות..
תודה רבה
תשובה
שלום לך אפרת היקרה.
הייתי יכול עכשיו לתת הרצאות מלומדות על כל מיני השקפות, אבל אני לא בטוח שזה באמת מה שיעזור.
אני רוצה להציג את הענין העקרוני, כפי שאני רואה אותו, ואם תרצי - את מוזמנת לחזור אלי למייל ולחשוב מה ואיך כדאי לעשות
הקב"ה שם אותנו בעולם אנושי, מלא אהבה, מלא שמחה, אבל מצד שני, גם מלא ברוע, מלא בדברים הדורשים תיקון
לכן, זכינו לקבל תורה שנועדה לתקן את הרוע, לתקן את כל הקלקולים שיש בעולם.
אבל התיקון וההתמודדות עם הרוע אינה דבר פשוט כלל ווכלל. היא דורשת הרבה כוחות נפש, היא תובעת הרבה מהחיים, והתביעות של התורה מהחיים לעיתים מאד עוצרות את השמחה שיש בחיים.
כמובן, שהאידאל הוא, שאדרבה, כל התביעות תעזורנה לבטא שמחה שלמה, שמחה אמיתית. לא שמחה של הוללות ושל שגעון, אלא שמחה של קשר ודבקות בנצח.
החרדים באמת שמים דגש על אותם תביעות של התורה מהחיים. תביעות, שלעיתים גורמות גם לעצור את האהבה והשמחה מלצאת אל הפועל
מרן הרב קוק זצ"ל למד אותנו לשאוף גבוה יותר, לשאוף לאותו מקום שהחיים יזרמו ברוח התורה, שהתורה תעזור לנו לבטא את החיים באופן יותר שלם. אכן, לעיתים זה אידאל 'גבוה מדי', לאנשים, ויש אנשים שלומדים מכך, להתפשר קצת על התביעות הרוחניות הגדולות, ומעדיפים לזרום עם החיים.
מצד שני, בדור התחיה ובדור הכניסה לארץ ישראל, כבר הרבה יותר קשה לעצור את האהבה והשמחה לצאת אל הפועל. צריך בשביל זה להקים חומות ועוד חומות ועוד חומות, ונוצרות מצוקות איומות ונוראות כתוצאה מכך.
זה ממש על קצה המזלג, וכאמור, את מוזמנת לחזור אלי למייל לחשוב הלאה מה טוב וכדאי לעשות.
טוביה
tsbias@Actcom.co.il