השפעה חברתית - מקנאת בחברות שלי שמדברות על חברים שלהן

בס"ד ליקבה"ו

שלום לך שואלת יקרה,

נגעת בשתי נקודות מהותיות וחשובות מאוד.
א. החֵברה גורמת לך להתנהג אחרת ממה שהיית רוצה. ב. כשאת שומעת על החברים של חברותייך, את מקנאת.
האמת, שמבחוץ, זה נראה כאילו שתי הנקודות הללו לא יכולות להיות אצל אדם אחד- הרי אם את לא רוצה שיהיה לך חבר, וכל הסיבה שאת מסתובבת עם בנים זה רק בגלל שהחברה עושה כך, אז למה את מקנאת כשהן מדברות על החברים שלך. אבל באמת, אדם אחד יכול להתקל בשתי הבעיות באותו זמן בקלות.

בשכל שלך את מבינה שזה לא טוב ושזה לא נכון. וכל כך שימח אותי לראות שאת לא רוצה בזה. אך בלב שלך, את מרגישה את החוסר הזה, שאין לך חבר. ואת מרגישה את הרצון הזה שיהיה לך חבר. לכן את נמצאת בסתירה הזאת.

אבל זה הרבה יותר מכך. לא רק שאדם אחד יכול להכיל בתוכו את הסתירה הזאת, אדרבה! הסתירה נובעת מאותה נקודה בדיוק.
למה אני מתכוון?
אנחנו יצורים חברתיים. כמעט כל חיינו אנחנו משווים בתת-מודע בין מעשינו ויכולותינו ושאר הדברים הקשורים בחיינו לבין המקבילים שלהם בחברה שמסביבנו. אדם חכם, הוא חכם ביחס לסובבים אותו. יכול להיות שאם הוא יגיע למקום של גאונים הוא ירגיש טיפש וחסר קליטה. אבל זה הרבה יותר מכך. איך למדנו ללכת? ראינו שכולם הולכים אז חיכינו אותם! לא ידענו מעצמנו איך עושים זאת. ראינו שאחרים מדברים, ניסינו זאת עשרות אלפי פעמים עד שבסוף הצלחנו לדבר. כל הדברים הבסיסיים שלנו למדנו מאנשים מבוגרים ממנו וחיכינו אותם.
(אומנם על טעם וריח אין להתווכח, אבל יש כמה טעמים שמבחינה מחקרית הוכח שהאדם סולד מהם. הם מפריעים ומציקים לו. אחד הטעמים האלו הוא הטעם של הבירה הלבנה. מפליא... אבל ילד קטן שרואה את אבא שלו שותה בירה ונהנה מתחיל לשתות אחריו, ולמרות שזה מגעיל אותו הוא שותה כד להראות "קול", עד שהוא מתרגל לטעם של הבירה...)

לכן הרמב"ם כותב בהלכות דעות (פרק ו´) שטוב לכל אדם לגור בסביבה של צדיקים, כי הוא יחכה אותם וילמד ממעשיהם. והגמרא במסכת שבת אומרת, שאם יש תלמיד חכם שנוקם ונוטר כנחש, תדבק בו, שתהנה מתורתו. אך אם יש עם הארץ, שהוא חסיד, התרחק ממנו, שאינו מדקדק במצוות ואתה תלמד ממנו לנהוג ככה!!!
אבל מתי הסביבה משפיעה עלינו? כשהדברים לא ברורים לנו בלב. כשאנחנו לא בטוחים במאה אחוז ברצון ובאמת שלנו להיות מה שאנחנו מאמינים בו. אז החברה משפיעה עלינו (לפעמים, אפילו כשהאמת ברורה בחברה משפיעה, וזה רק במשך זמן רב. וגם אז, זה בגלל שהחברה גורמת לאדם שהאמת שבליבו תתערער, ורק אז הוא מושפע ממנה).
ובאותה מידה, כשלא ברור לנו בלב בפנים שאנחנו לא רוצים חברה מעורבת, אז כשידברו לידינו על כמה זה כיף, לא רק שזה לא יזעזע ויגעיל אותנו, ההפך! זה יגרום לנו לקנאות ולחמוד בדרך שאנחנו מבינים בשכל שהיא גרועה ורעה.

אז מה עושים?
אם זה לא ברור לנו בלב, זה סימן שגם בשכל זה לא מספיק ברור. זה אומר שיש לנו שאלות בנושא שעלו ולא בררנו אותן, השארנו אותן לזמן אחר ושכחנו. ובגלל שיש לנו חורים בהגנה השיכלית, הלב מוצא מקום לרצות דברים שהם לא טובים גם בשבילו, והכל בגלל שהם [נראים] טובים.
לכן, אני חושב, שאולי הדרך הטובה ביותר בשבילך להיות עצמך, היא לשבת בפינה שקטה. עם כוס שתיה, עט וניר (או מחשב ומקלדת...), ולשאול את עצמך- למה חברה נפרדת? מי אמר שזה ככה? מה החסרונות שבזה? איך אפשר לחפות על החסרונות מבלי לערב את המינים? ועוד שאלות שעולות לך ומציקות לך. אם לא עולה לך שאלה, את לא צריכה לשאול חברה אם יש לך שאלות. הנקודה היא שיש דברים שמציקים [לך], ואת צריכה לתת עליהם את הדעת ולמצוא תשובה. למצוא תשובה בעזרת חברה זה בהחלט מועיל. לשאול את השאלות שלא מציקות לך, אני אישית לא רואה בזה עניין. כי לכל יש את הנפש שלו, שמתאימה לו, ומעלה לו שאלות וגם נותנת או מחפשת תשובות כלבבה.

בנוסף לכך, יש פעמים שבן אדם מבין שמקום מסויים אל מתאים לו. וזה בהחלט לגיטימי, אם אין פתרון מעשי ומצליח אחר, לעזוב אולפנה.

אשמח לשמוע את דעתך על הדרך, וכן אם יש לך שאלות בנושא או שאלות אחרות, את יכולה לפנות בשמחה או אלי או למשיבים אחרים וכדו´.
בהצלחה רבה רבה רבה, ותתפללי שה´ יתן לך עצה נכונה, ודרך נכונה, ושתזכי להתקרב אליו ולעובדו תמיד תמיד, ושנזכה לגאולה בקרוב בימינו ממש,
עדיאל