שאלה
כבוד הרב,
בע"ה ביום שלישי נצא לטיול של שלושה ימים. במסגרת הטיול כל בת תצטרך להעביר הדרכה קצרה.
אני קיבלתי את הנושא של השלכת פסולת בציבור על פי היהדות.
הבעיה היא שאין לי ממש חומר להעביר עליו את ההדרכה......
אשמח אם תעזור לי (הטיול עוד כמה ימים...)
אפרת.
תשובה
שלום,
השלכת פסולת במקום ציבורי מתחלקת לשני נושאים:
1. איסור לגרום נזק.
2. איסור ללכלך מקום ציבורי.
החלק הראשון רחב מאוד ואגע בו במעט שבמעט, ואילו החלק השני הוא "פיקנטי" ואכתוב את המקורות שאני מכיר ומי שיש לו להוסיף מוזמן להגיב.
1. נזק – בפרשת משפטים (שמות כ"א) מחייבת התורה בתשלום אדם שחפר בור ברשות הרבים ונפל שם שור או חמור. הגמרא בבא קמא כ"ח מבארת שגם כשאדם הוזק יש חיוב בתשלום. הראשונים מבארים שאסור לאדם לעשות בור, ואין היתר לומר אחפור ואם יוזק אדם אשלם (אלא אם כן הוא חופר ומייד מכסה).
המשניות בבא קמא פרק ג' פורסות לפנינו צורות נוספות של "בור": מניח כד, שופך מים, מניח קוץ וזכוכית, מוציא תבנו וקשו לזבלים ועוד.
סוג נוסף של נזק הוא הפרעה למעבר חופשי וכלשון הגמרא בבא קמא כ"ח: "אמר רב יהודה מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו"
2. לכלוך רשות הרבים- הגמרא בבא קמא ו' מביאה ברייתא: אלו שאמרו פותקין ביבותיהן (=פותחים מערכת ניקוז) וגורפין מערותיהן (=מוציאים את מי המקווה המלוכלכים) בימות החמה אין להם רשות בימות הגשמים יש להם רשות." ומפרש רש"י: "בימות החמה אין להם רשות – מפני שהרחוב נאה והוא מקלקלו אבל בימות הגשמים שהרחובות מלולכות יש להן רשות" וודאי שמדובר ברחובות שלהם שלא היו מרוצפים וסלולים עם אספלט, אבל ברחובות שלנו גם בימות הגשמים אסור כיוון שהלכלוך משמעותי. כמו כן נראה שזריקת פחית היא לכלוך משמעותי בכל מקום בניגוד לאותם מים מלוכלכים שכאשר יורד הגשם הם נשטפים.
ובשולחן ערוך חושן משפט סימן תי"ד סעיף ב' פסק הרמ"א שמותר להניח זבל ברשות הרבים כשדעתו לפנותו משם מיד.
עוד מפרטי דינים אלו ותנאי השימוש ברשות הרבים מופיעים שם (שו"ע סימן תי"ד)
בהצלחה, דוד
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם