שאלה
שלום כבוד הרב,
1. האם זה נכון שלפי הרמב"ם יש מקרה בעולם?
2. ואחרי המקרה הזה אי אפשר להגיד ש"זה היה לטובה"?
האם לפי הרמב"ם לא הכל לטובה??
3. האם יש אדם מאמין המחזיק בגישה זו, שגם בדיעבד, לא הכל לטובה?! והאם יש לו על מה להסתמך?
ממש תודה.
תשובה
שלום וברכה
עמדת הרמב"ם בנושא ההשגחה מבוארת היטב בספרו 'מורה נבוכים' בחלק השלישי, בפרק י"ז (וסביבו).
הר"י שילת באר עמדה זו בשפה בהירה וקצרה בביאוריו להקדמות הרמב"ם למשנה, הוצאת מעליות, עמ' רי"ג- רט"ז ורי"ח.
מכיוון שהדברים עמוקים כדאי לעיין שם וללמוד.
בקצרה אומר שלדעת הרמב"ם עצם חוקי הטבע הם חלק מהשגחת ה' הכללית על העולם, ואם חוקים אלו מלמדים שכשיורד גשם אנשים נרטבים, הרי שאין זה מקרה...
אכן לדעת הרמב"ם ככל שהאדם מתקרב לבוראו הוא זוכה להשגחה פרטית יותר.
לגבי השאלה אודות 'הכל לטובה' - ניתן בהחלט להאמין שהקב"ה ברא העולם ומשגיח על האדם, והכל בצדק ובדין ולאו דווקא לטובה. (למשל - אם חטאתי ומגיע לי עונש, הרי שהעונש יחווה כרע, אך כמוצדק).
הרמב"ם עצמו סבור שאין לקבל 'ייסורים של אהבה', ולכל סבל בעולם יש פשר אחר. ישנן עמדות אחרות שמוצאות בעולם גם חוויות של סבל שאינן לטובה.
והערה לסיום - ראוי להבין מהי 'טובה' לפני שפותחים דיון שכזה. הרי לכאורה אם ה'טובה' היא הנאה התשובה תהיה מסויימת, אם 'טובה' היא ידיעה שהכל בהשגחה ובדין התשובה תהיה אחרת. אם 'טובה' היא אמונה שיש תכלית לסבל התשובה שלישית וכו' וכו'.
שנה טובה
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם