הרצונות שלי רדומים...

שלום וברכה,

אני מרגישה שאת קצת מבולבלת, אז בואי נסדר את הדברים- ציינת שלושה תחומים שאת מרגישה שלא הולך לך איתם ושאת לא סגורה עליהם:
המצב שלך עם עצמך,
הרצון להתחתן ולהקים משפחה
ועניין הלימודים.

תראי, יש דברים שכנראה לא יוכלו להשתנות בזמן הקרוב, מבחינה טכנית או מרצונו של הקב"ה, כמו לימודים ואי מציאת בן זוג. אבל יש דברים שמשפיעים על ההסתכלות של כל המכלול- "הכל עניין של הסתכלות" (זה לא סתם סיסמא), וזה- החוסר שלמות שלך עם עצמך. זה בגדול, אבל בכ"ז נתחיל לפרק את הדברים מהסוף-

אני לא יודעת מה את מעוניינת ללמוד ואיפה, אבל אני לא בטוחה שזה עדיין מאוחר להתחיל ללמוד. תתעקשי על זה אם זה חשוב לך. חוץ מזה, לימודים מאוד מסדרים את העניינים ואת החוסר שלמות של בנא' עם עצמו, זה מכניס את האדם למסגרת מאד ברורה וחיובית. אני אומרת את זה מניסיון, כי גם אני הייתי במצב מאד דומה והתחלתי ללמוד וב"ה דברים מאד השתנו. שווה לך לברר את העניין יותר לעומק, אני בטוחה שזה יהיה רק לטובה. (ציינת שאת גם לא יודעת מה ללמוד- פיתרון קצת תכני אבל יעיל- תשבי עם חוברות הפרוספקטים של המכללות\ אוניברסיטות ותחשבי מה הכי מתאים לך. תשקלי מה את אוהבת לעשות אבל גם מה יהיה לך פרקטי לחיים. יש לך גם אפשרות להתייעץ עם בעלי ניסיון או חברות שכבר התחילו ללמוד.)

כמו שאת כותבת את נמצאת עכשיו בתקופה מאד לא ברורה ובהירה. הרצון הזה להתחתן הוא מעין מפלט לא כ"כ טוב. ברגע שאדם לא שלם עם עצמו הוא ממש לא מסוגל להקים בית ומשפחה, ובכלל- זוגיות עם בנאדם אחר. גם אם את חושבת שאת יכולה ומסוגלת את צריכה גם להבין שזה כנראה לא הזמן שלך ברגע שאת לא ברורה לעצמך. איך תקימי דבר כזה ענק ומדהים אם את עם עצמך לא יודעת מה קורה?? לכן אני חושבת שזה מעין מפלט בשבילך, מן מחשבה של "אם אני אתחתן דברים יסדרו". מאד קל והגיוני לחשוב ככה, אבל זה ממש לא כך במציאות, אלא ההיפך- עם החתונה נוצרות בעיות אחרות שצריכים לטפל בהם. לכן כ"כ חשוב להיכנס לתהליך הזה כשאת שלימה ומקבלת את עצמך!!

הדברים (המאד יפים ומרגשים, אגב) שכתבת, לדעתי, הם נקודת פתיחה מדהימה בשבילך!! הרצונות שלך הם חיוביים כ"כ ועמוקים כ"כ שאסור לך (!!!) להפנות אותם לצד הייאוש, אלא לצד אחר לגמרי- לכיוון של צמיחה!
את יודעת כמה אנשים שואפים רק [להגיע] לרצון הזה??
לכמיהה לקב"ה?
לתשוקה ללמוד תורה ולקיים מצוות?
לחוסר ייאוש בלשאול, ליפול, לקום, לברר?!
בעיני, זה מדהים!! את בעיצומו של תהליך נפלא!
נכון, יש לך נפילות, מי אומר שזו נסיגה אחורה, שזו סיבה להרגיש כ"כ לא טוב עם עצמך כמו שאת מתארת?
תראי, אנשים נופלים וקמים ושוב נופלים ויוצאים מחוזקים כל פעם יותר מהפעם הקודמת. ככה הקב"ה יצר אותנו, זו ההזדמנות שלנו לבנות את עצמנו כל פעם מחדש. כך אנחנו גם מתקרבים לקב"ה יותר ויותר. הנפילות האלו מזכירות לנו מי אנחנו ומה מקומנו פה וכל התהיות והמחשבות האלו מובילות אותנו לקב"ה ולגדולתו.
בעניין הניסיונות- כל יום יש לנו ניסיון חדש, כמו שכתבת "רק בלבוש שונה".- אם זה לקום בבוקר, אם זה להתפלל, אם זה להתייחס להורים\ אחים כמו שצריך, והרשימה עוד ארוכה. הכח להתגבר על הניסיונות האלה זה כח רצון (שלא נראה לי שחסר לך...) שצריך לתרגם אותו למעשה, לתכלס'. כך כל פעם מחדש את תצליחי יותר ויותר להתגבר על ניסיונות קשים וקלים כאחד בצורה הרבה יותר טובה. ההצלחה של הניסיונות האלו תמלא אותך כ"כ שאני בטוחה שתרגישה הרבה יותר טוב!

מכל מה שכתבת לא הסכמתי איתך על דבר אחד- "השורש של כל הרע עדיין נשאר", "...כי אני יודעת שיש גם רע". זה דברים שאת כתבת...
הרב קוק מלמד אותנו ש"האדם הישר צריך להאמין בחייו". מהותו של האדם היא טוב, וגם אם יש דברים שצריך לתקן, גם הם נועדו בסופו של דבר לבנות אותנו. איך את יכולה לומר שהשורש של הרע עדיין נשאר בך אחרי שהתקדמת כ"כ? חו"ח!! [השורש שלך הוא טוב (!!!) אחרת איך היית מגיעה לכאלו רצונות וכמיהות?!] אם את לא עומדת בניסיונות פה ושם זה לא אומר שהשורש שלך הוא רע! חשוב מאד שתביני את זה!!

כל עבודה וכל התחזקות לא מחייבות לבוא מנקודה של חוזק פנימי והכרת הטוב. הייתי אומרת שזה בד"כ התוצאה הסופית- ההתחזקות והכרת הטוב. את יכולה להיבנות אפילו מהנקודה הכי שפלה ונמוכה שיכולה להיות (ואת ממש לא בנקודה הזאת, אלא הרבה יותר!!), ולהגיע להישגים שאת יכולה להיות גאה בהם.
אני מאד מקווה שאחרי התהליך שתעברי תהיי מסוגלת לאהוב את עצמך יותר. אחרי הכל- איך תוכלי לאהוב אחרים אם את לא מסוגלת לאהוב את עצמך?! נקודה למחשבה...

שואלת יקרה- אני אשמח אם תגיבי למה שכתבתי לך כאן. יש לי עוד הרבה מה להגיד בעניין
אבל אני מעוניינת לשמוע מה את חושבת...

שיהיה לך המון בהצלחה
ורק טוב!!
אודלי-ה
odelya99@speedy.co.il