שאלה
שלום שמי רונית ואני בכיתה י' יש לי בעייה.
אין לי חברות בכיתה ואני כל הזמן לבד.
זה מאוד קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות. כל זה קרה מכיתה ז' שהייתי חולה ואז לקחתי תרופה שמנפחת אותי והייתי רזה לכן זה משמעותי ורואים שהשתנתי. עכשיו ברוך ה' חזרתי לעצמי אבל -עכשיוכבר כולן הכירו אחת את השנייה ולי כבר אין מי להכיר כי לכולן כבר יש את החברות שלהן מכיתה ז'... אני מנסה ומשתדלת להתחבר אבל זה קשר לא רציני אלא סתם כזה...
אני לא יודעת מה לעשות כיצד להתמודד-
מקווה שתעזרו לי המשך יום נעים,רונית
תשובה
רונית יקרה שלום.
התחושות שאת מתארת לא נעימות וקשות. לא קל להרגיש את ה'לבד' הזה שתיארת,ובאמת אפשר לנסות ולהבין מדוע זה קורה.
ולפני הכל-ייתכן ויהיה לך יותר נכון לדבר בטלפון עם מישהו מצוות חברים מקשיבים,וכך לתאר בפרטים מה בדיוק הרגשתך וכו'.כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 02-6518388. סודיות מובטחת.
ובחזרה לדברייך-
נכון הדבר שכיתה ז' מאוד משמעותית למציאת המקום מבחינה חברתית. בנות מחפשות את החברות איתם יחלקו שנים ארוכות ייחד,וכו'. את הסברת שבגילאים האלו היית חולה והשמנת בעקבות תרופות וכך הרגשת שמבחינה חברתית את לא מצליחה להתחבר בצורה משמעותית עם בנות וכו'. אך אשמח אם תוכלי לכתוב,האם היו עוד דברים חוץ מעניין המחלה?? ייתכן ולא התחברת לבנות מלכתחילה,או גם בשלבים מוקדמים יותר היית פחות חברתית והעסיקו אותך דברים אחרים? (אני רק שואלת,תתקני אותי אם היה מצב אחר)
ובעצם בכל מקרה,כרגע תחושתך היא שאין לך את ההרגשה הטובה בכיתה ושאת מרגישה לבד. מה ניתן לעשות?
ראשית,נסי לבדוק עם עצמך (אפילו לרשום) אם איזה בנות היית רוצה להיות בקשר יותר? וחשבי מה כל כך קשה לך בנסיון להתחבר אליהם? האם יש שוני בינכן? מהו השוני??
ובכלל נראה לי כי כשמרגישים תחושות כאלו,שווה לבדוק עם עצמי-האם אני עושה כל שביכולתי כדי ליצור יחסים נעימים וטובים??
מה כוונתי?-התענייניות,רגישות לאחר, אהבת החברה בה אני נמצאת... מוכנות להשקיע ולעשות בשביל מישהו...ועוד.
ובכלל-לא חייבים להיות בעמדה של 'מקובלת'.זהו מושג לא ברור-'מקובלת' בפני מי?..העיקר שנתקבל לפני הקב"ה בימים אלו.
אם את תאהבי ותקריני שאת רוצה לעשות טוב סביבך לכיתתך,לבנות בכיתה,ממילא דברים ישתנו.
דעי שאנשים רבים מרגישים תחושות כאלו, בשלבים שונים בחיים,
ומשתחררים מתחושות אלו בעזרת עבודה עצמית.
ובנוסף-כמה עצות לסיום:
1.נסי לשתף יותר בנות בכיתה בדברים פשוטים שעוברים עליך,ולא להסתגר וכו'.
2.אם יש דמות של מחנכת/מורה שאת אוהבת/יועצת איתם תוכלי ותרצי לדבר ולשתף בהרגשה,הדבר יכול לעזור ולהקל עלייך. הן מכירות את הכיתה ויכולות לכוון אותך בעצות טובות.
3.התמלאי במחשבות של נקודות טובות אותם את מזהה בעצמך. כלומר: חשבי במה אני טובה,מה הכישורים שלי שניתנו לי במתנה? כתבי על דף בשמך שבוע לפני השינה-10 דברים טובים שעשית היום או שאת יכולה לכתוב על עצמך.
4.תפילה...כווני ובקשי בתפילותייך על מה שהיית רוצה שישתנה. בקשי שהקב"ה יפתח לך בשנה הקרובה דרך חדשה וטובה עם החברה בה את נמצאת,ושתרגישי טוב במקומך. (וכמובן-כל דבר שמציק לך שפכי לפניו)
רונית,המון הצלחה! אינך לבד,על אף הרגשתך. התמלאי בדברים אחרים טובים שיש לך בחייך. את יכולה לכתוב ולהגיב בשמחה לאימל שלי:
Adigut7@gmail.com
שנה טו בה ומתוקה מאד.
עדי