הרבה שאלות

שלום לך.
אינך צריכה לחלק את מה שיש לך עם אחרים כך שתקבלי אותו חלק כמו האחרים. לגבי מצוות צדקה קבעו חכמים כי "המבזבז (=הנותן כספו לצדקה) אל יבזבז יותר מחומש". מכאן את יכולה ללמוד גם על דברים אחרים שיש לך, שאין את צריכה לחלק אותם עם האחרים, אלא לתת לכל היותר חמישית ממה שיש לך.
הקב"ה רוצה לתת לבני האדם שכר על התנהגות נאותה, לפי מה שהוא קבע. אבל כדי שבאמת יהיה "מגיע" שכר, הרי צריכה להיות השקעה, מאמץ כלשהו. לכן יש כל כך הרבה מכשולים ודברים מטרידים, מלא עושים לבני האדם חיים קלים.
עצלנות אי אפשר לשנות על ידי קריאה, וכך לגבי כל מידה אחרת שאיננה תקינה. כך מדריך אותנו הרמב"ם בהקדמתו לפירושו לפרקי אבות (שאנחנו מכנים אותו "שמונה פרקים").
עצלנות, וכן כל מידה לוקה אחרת, אפשר לשנות על ידי הליכה לקיצוניות השניה לתקופה מסויימת. ובמה שאת מציינת כבעיה ("עצלנות"): התנהגות בזריזות מוגזמת לתקופה מסויימת, עד אשר מרגישים כי התכונה החדשה (הזריזות) נרכשה, והיא כבר הפכה להיות חלק ממך.
קשה לשנות חשיבה. אולי תנהגי בתקופה של כמה חדשים, לעצור מעט לפני שאת עושה מעשה מסויים, לחשוב למה את עושה אותו, ואם את מרגישה שאת עושה אותו מתוך מחשבה אנוכית- תאמרי לעצמך: אינני עושה את המעשה הזה. ורק כשתרגישי שאת יכולה לעשות אותו ללא מחשבה על עצמך, על אניוכיותך- תעשי אותו, ואולי כדאי גם לומר לפני העשיה, כמו שנוהגים חסידים לומר: "אני עושה עכשיו מעשה זה וזה, כדי..." וכו'.
תכליתו של העולם הוא לעשות מתוך בחירה חופשית את רצון ה', וזה קידוש ה' הנפלא ביותר.