שאלה
שלום כבוד הרב,
במסגרת עבודתי אני נפגש עם יהודים וגויים ועלו בי כמה שאלות בנוגע למקרים שהתרחשו, ועוד כמה שאלות כלליות.
1. האם מותר לשמוע לשון הרע שגוי מדבר על יהודי[ומה הדין כשאני לא שותף לשיחה]?
2. האם מותר לדבר לשון הרע על גוי לפני יהודי/גוי?
3. האם מותר לשמוע לשון הרע שגוי מדבר על גוי אחר [ומה הדין כשאני לא שותף לשיחה]?
4. אם לגוי (תאילנדי) יש פסל "בודה" בביתו (ארץ ישראל), האם בזמן הסנהדרין הייתה חובה לשבר אותו? ואם כן האם יש לזה השלכה לימינו? (כלומר להביע במילים את הסתייגותי בזמן שהגוי מספר לי עליו.)
5. לפעמים בתפילת עמידה יש לי לרצון להתפלל את הברכה באיזו מנגינה מרגשת ששמעתי והיא עוזרת לי להגיע להתרוממות מאוד גדולה. יש עם זה בעיה?
6. בבוקר, ההליכה לבית הכנסת לוקחת לי בערך 5 דקות שאני מנצל אותם לאמירת ברכות השחר אם אני כבר מאחר. בדרך כלל יש צואה שמפוזרת במדרכה. האם לעצור באמצע הברכה כשאני רואה צואה או שבכלל אסור לומר עד שאגיע לבית הכנסת?
יישר כוח גדול לכבוד הרב על הסבלנות וההדרכה לאמת.
תשובה
שלום
א.אסור לשמוע.
ב.אל תנהג כך, משום שזה משחית את הנפש וכן מכאיב לאדם שנברא בצלם אלוקים.
ג.מותר. והקפד שלא להנות מכך אלא לסלוד מהאופי הרכיל של המדברים.
ד.ישנן כתות בבודה שהן ע"ז ממש וישנן שלא. על כן זה תלוי לשם מה נעשתה הבובה הזו והאם עובדים אותה. לכן בזמן הסנהדרין נראה שהיתה חובה לשבר אותה מדין ספק דאורייתא, כמובן רק אם זה אפשרי ואין חשש איבה וסכנה. אין השלכה לימינו, חוץ מחיזוק ההתנגדות הפנימית לע"ז,והאיסור לרכוש את הבובה.
ה.מותר, ובלבד שלא תחזור על מילים.
ו.אם הצואה יבשה, מותר. ואם לא, יש להפסיק את הברכות בעוברך לידה. ואם ברכת תוך 2 מטר ממנה, הראשונים הסתפקו אם יצאת ידי חובה, ולהלכה יש לברך שוב. ואם אתה בספק אם הצואה יבשה, אל תברך, משום שזהו ספק דאורייתא לחומרא. ומחוץ ל2 מטר, אם ברכת יצאת, ולכתחילה אין לברך גם יותר מ2 מטר ממנה.
כל טוב