העולם מבלבל אותי - אני בדיכאון

בס"ד

אני לא יודע אם מאז ששאלת את השאלה ועד היום נשארת בדיכאון.
למען האמת אני בטוח שלא. כעת כשאת קוראת את התשובה את בודאי צוחקת על עצמך ואומרת: אוי. זה כל כך לא שייך.

זו דרכו של עולם. לפעמים אדם בדיכאון ונראה לו שכל העולם שחור ועצוב ומיאש. ועובר יום או יומים והכל נראה יפה כל כך.

לכן מה שחשוב זה לא לקבל החלטות גורליות או סתם החלטות בעת שאת\ה בדיכאון.

עצוב לך? - קרא\י תהילים!.
עשה\י מקלחת טובה.
שמע\י מוזיקה שמחה.
עשה\י טוב למישהו.
איזה מצוה,
איזה חסד.

אני רוצה לומר לך שה"שואה" היא באמת נוראה מאוד, אבל יש כמה הלכות חשובות שחשוב לדעת.
אסור לדבר על השואה או על דברים אחרים עצובים בשבת או בחג או בחול המועד.
הלכה זו מלמדת שלא כל הזמן צריך לזכור את השואה. צריך לזכור אותה בעת שצריך לקבל החלטות הקשורות עם אומות העולם. אבל לא לזכור אותה בחיי היום יום כל יום, כל היום.

ועוד זכרי. אם התקדמנו כל כך הרבה מאז השואה והיום אנחנו כאן.
עם חזק ובוטח.
עם שמכיר את עצמו.
עם שלא מתבולל.
עם שאוהב את ארצו.
עם שחוזר בתשובה.
עם שיש בו אחדות כל כך גדולה, שחיילים מוסרים את נפשם אחד עבור השני.
ימין ושמאל,
דתיים וחילונים.
עם חי.
עם בריא.

כל זה מיד אחרי שואה כל כך נוראה. זה מלמד כי עם ישראל מתקדם ומתפתח ועולה מעלה מעלה כי הוא חי. ואם שישים שנה אחרי החורבן הזה עם ישראל למעלה, את יכולה להיות בטוחה כי מחר יהיה יותר טוב.
מחר עם ישראל יעלה עוד יותר גבוה.
עוד יותר נכון
ועוד יותר למעלה.

אמן.


בהצלחה