הנצרות - מה ההוכחה שהיא שקר?

שלום

המילה הוכחה אינה המילה המתאימה.
האמונה שלנו אינה זקוקה להוכחות, היא חיה בודאות בדבקות בד' ובתורת ישראל.

הנביאים כולם לא הזכירו אף פעם שד' יקח לו עם חדש במקום האומה הישראלית.
ההיפך הוא הנכון. כל נביאי הפורענות שילבו בתוכחה שלהם אמירות המעגנות את נצחיות הבחירה בישראל, כדוגמת תחילת ספר ירמיה.

הנצרות היא דת אנושית, הבאה על מנת להקל על האדם ולהוריד אליו את הרוממות האלוקית, לתחתיות הארץ בהם האדם נמצא, בלי נסיון לרוממו או לשנותו.
הנצרות ויתרה על האפשרות לתיקון, ועל כן הקדוש הוא המנותק מהמציאות, ואין אומה חברתית נבחרת, שהרי הדת היא פרטית ואין תקוה לתיקון הכלל ותרבותו.



להלן דברים שעניתי בעבר בעניין דומה על הנצרות-


השאלה העומדת בבסיס העניין לדעתי היא כיצד בוחנים תרבות דתית.
ניתן לטעון שבוחנים תרבות דתית על פי ההווה הנגלה לעין. אם נקבל את ההנחה הזו, האמת עם דוידי. שכן הנצרות היום באמת נראית טוב. היא דמוקרטית, מקדמת חסד וכו'.

אמנם, ניתן לטעון - וכך אני סבור- שתרבות נמדדת על פי מכלול ההופעות ההסטוריות שלה. הנצרות אינה תופעה חדשה, היא בת מאות רבות של שנות נסיון. שורשה של הנצרות הקטולית היא אכן באדם מוסרי אך טועה, שזעק על עוולות העם, ועל העובדה שבסוף בית שני המערך הדתי התמקד בטקס ולא במהות. הוא זעק (בצדק) על הזנות, ההלוואה בריבית, וכו' שהתקיימה בצמוד למקדש. בעניין הזה הוא אכן צדק. אמנם, מסקנתו מהמצב השלילי הזה היתה טעות נוראית. הוא שפך את התינוק עם המים (למרבה האירוניה...). שליחו המרכזי שאול התרסי ('פאולוס', אשר למד אצל רבן גמליאל) פיתח את תפיסת יש"ו (באגרת אל הרומיים בעיקר) בטענה ששורש הרע הוא בלאומיות ובמערכת הדתית הבנויה על חובות פרטיות רבות.
הוא כפר בעצם בשורשה של תורת ישראל- שהוא 'ואלה החוקים והמשפטים אשר תשים לפניהם'. ישנם חוקים ומשפטים אלהיים, ויש התאמה ביניהם לאופי הלאומי הישראלי- 'לפניהם ולא לפני עכו"ם'.
פאולוס שאל בשם רבו שאלה רטורית- הייתכן שבברית הבשר שתינוק עושה לפני שיש בו דעת לבחור באל, הוא מתחבר לאלהיו? לדעתו, העיקר הוא לא הגזע וברית הבשר, אלא בחירת האדם באשר הוא וברית הרוח.
לכאורה, תפיסה זו היתה צריכה להוליד מציאות עליונה, מלאכית.
אך כולנו יודעים מה עוללה הנצרות למציאות התרבותית. רצח מדענים, רצח 'אחרים' בדמות יהודים ומוסלמים, רצח נשים והאשמתן בכישוף, אינקויזיציה, תמיכה מוראלית בשואה, שחיתות מינית במנזרים באיטליה ובצרפת, שחיתות כלכלית בותיקן של המאות ה12-15, ועוד ועוד.

כיצד זה קרה?
זה קרה משום שהנצרות קפצה לעולם המושלם ולא נשאה עימה את כלל המציאות על גבה לאט לאט. המחשבה שכולם באותו מעמד, שהלאום והחברה האנושית היא שלילית ביסודה, כמו המיניות, המסחר, האכילה וכו', כל אלה הם בעצם ויתור על קידוש המציאות הגשמית וקפיצה לרוח ללא מדריגות, ללא התחשבות במציאות.

על כן, המציאות דרשה את שלה. הנצרות לא הצליחה לדכא את רוח האדם, והאדם האירופי התפרץ מדי פעם בקצף נורא על המציאות ועל עצמו. הוא ניסה להרוס הכל.
לא היתה לו מערכת שיווי המשקל הנדרשת בשביל קידוש החיים כולם, על מיניותם, חברתיותם וכו', ואלה דרשו את מקומם בבלאנס שהופר על ידי הכנסיה שדרשה פרישה מהחיים הבריאים.

על כן, אין לנצרות וליהודית כהוא זה במשותף.
היהדות היא דת החיים, המסוגלת ומוכנה לסבול בשביל קידושם, והנצרות הינה דת הויתור על החיים והקפיצה אל עולם פנטסטי שאינו קיים.