המוות כדבר בריא

שלום

הגמ' בתחילת מסכת ע"ז מבארת שיש לקרוא כך- אני אמרתי אלהים אתם, אך משקלקלתם מעשיכם, אכן כאדם תמותון.

הסביר מרן הרב קוק (באה"ק ח"ב בסביבות עמ' שפ) -
המוות, הוא תוצאת החטא. הוי אומר יש לחלק בין המוות הביולוגי שהוא בריא וטבעי לעולם, לבין תפיסת המוות על ידי האנושות, הנובעת ממורא ודמיון עלוב.
החטא, הוא הגורם לתחושת האובדן בפגישתנו עם מוות. לעומת החטא, הראיה האלוקית העליונה מרוממת אותנו לראות במוות חלק מהחיים, המוות הביולוגי הוא שינוי הופעת נשמת האדם, מגוף לרוח. אין בזה דבר שלילי אלא שלב שונה לאחר שהושלם השלב הטוב של חיי הגוף בקדושה.

על כן, כך הוא פירוש הפסוק-
יסוד האדם ('אני אמרתי') הוא מעל דכאון המוות.
אך משקלקל האדם וטבע בתרבות של חטא ('קלקלתם מעשיכם') אזי הוא מתדרדר לפחד מהמוות הביולוגי, מחוסר הכרתו בנצח הנשמה ובכך שלא רק מה שרואים קיים.

כדאי להכיר בעניין זה גם את הפילוסופיה של עמנואל לוינס בספרו 'המוות והזמן'.

כל טוב