הלכות שבת

שלום וברכה.
ראשית ולפני הכל אני מתנצל על כך שלקח לי כל כך הרבה זמן לענות על השאלה.
שנית – אני רוצה להקדים ולומר שאחת הסיבות שלקח לי כל כך הבה זמן זה שהובכתי מהאמירה הזו וכשאני מתיישב עכשיו להגיב לה, אני עדיין נבוך.
ישנם הרבה שאלות בעולם. אינני יודע כמה שאלות יש במערכת זו בלבד אבל אני בטוח שזה מגיע לאלפים רבים. אבל ישנם שאלות ואמירות שמתייחסות לדברים שהם כל כך בסיסים שקשה להתייחס אליהם. לא כי השאלות לא בסדר. להפך, חבל שהם לא נשאלות יותר. במקרה הזה אני לא בסדר – מעולם לא השקעתי את מלוא העיון והמחשבה בדבר שהוא אחד מיסודות האמונה שלי. ולכן אני רוצה להודות לך על ההזדמנות לעסוק בשאלה. בכל זאת את צריכה להבין שבגלל שהדבר כל כך יסודי ההתייחסות אליה איננה יכול להיות פשוטה. וזה מסובך יותר כי אני לא יודע בת כמה את או כמה את רוצה להעמיק בשאלה.
מכיוון שכך ננסה להיכנס לסוגיה הזו בצורה הדרגתית. לאט לאט נעמיק יותר ונאסוף סיבות לכך שבשבת כל הדברים האלו אסורים למרות שזה לא כיף. יתכן ולא תסכמי עם כולם ויתכן שחלק לא יהיו לגמרי מובנים אבל אני מקווה שבסוף נצא עם תשובה ברורה.

ברשותך אני רוצה לפתוח דווקא בזה שאני לא ממש מסכים איתך.
כלומר, אני מסכים איתך שלפעמים זה מעצבן שאי אפשר להשתמש במחשב, שאני לא יכול לגלוש באינטרנט או לראות סרט בשבת. מצד שני אני דווקא חושב שיש בזה משהו מאוד כייפי.
בואי ננסה לדמיין מה היה קורה אילו כל הדברים האלו היו מותרים. האם גם אז כל המשפחה הייתה מתיישבת לה בנחת לסעודת שבת? כמה היה צריך לנדנד לכל אחד מהילדים לבוא לשולחן? ובכלל מי היה מונע מהמבוגרים להישאר בעבודה עד מאוחר במקום לחזור הביתה ולאכול סעודה עם המשפחה?
יש משהו באיסורים של השבת שמחייבים אותנו לסוג של מנוחה שאנחנו לא כל כך יודעים להעריך – מנוחה מעצמנו. אנחנו מפסיקים להיות עסוקים בדברים הרגילים ועוברים להתעסק בדברים אחרים כשהרבה מהם יחד עם אחרים. אנחנו מתכנסים לתפילות יחד, יושבים לארוחות ביחד, שרים זמירות ביחד. כמה פעמים יש לנו הזדמנות לעשות את זה? וגם אם יש לנו הזדמנויות, כמה היינו עושים את זה אם לא היינו חייבים? אני יוכל לומר מניסיון, שכשהייתי חייב שלא לנוח בשבת כמו בשרות הצבאי – הרגשתי שהדברים האלה מאוד חסרים לי.

יש בעיה עם התשובה הזו הרי "על טעם וריח אין להתווכח". מי אמר שלכל אחד כייף מאותם דברים? אולי לך באמת כיף יותר עם מחשב וטלווזיה ולי כיף יותר בסעודות משפחתיות.
ובאמת כנראה שזו לא הסיבה היחידה, אז בואי ננסה לקחת צעד אחורה ולנסות להבין על מה אנחנו מדברים.

אנחנו נוהגים להתייחס לזמן במספר מעגלים. יש לנו שניות, דקות, שעות, ימים, שבעות, חודשים, ושנים. מבין הדברים האלו חלק מהזמנים קשורים בתופעות טבעיות: היום - מבוסס על הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב סביב עצמו. החודש - הוא הזמן שלוקח לירח להקיף את כדור הארץ. השנה - זה הזמן שלוקח לכדור ארץ להקיף את השמש. אבל יש זמנים שהם שרירותיים לחלוטין – אין סיבה טבעית שבגללה יש שישים שניות בדקה, שישים דקות בשעה או עשרים וארבע שעות ביממה. ניתן לחלק את כל הזמנים האלה בצורה אחרת ולא ממש היינו שמים לב להבדל.
השבוע לעומת שני הדברים האלה הוא מיוחד. מצד אחד זהו יחידת זמן מקובלת. בכל העולם כיום משתמשים בשבוע כיחידת זמן ובכל העולם הוא אורך שבעה ימים.
אבל למה? מה ההיגיון בזה?
את לא צריכה אותי כדי לדעת את התשובה. היא כתובה ממש בתחילת ספר בראשית ומתוארת אחר כך בספר שמות שמשם לקוח הקידוש של שבת בבוקר. "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" יחידת הזמן של השבוע קשורה לבריאת העולם. בשבוע אחד הקב"ה השלים את היצירה המדהימה של העולם וביום השביעי – הוא נח. ומאז יש לנו יחידת זמן של שבוע.
למה זה משמעותי?
קצת לפני הפסוק שהבאנו מצויים שני מילים שמהם אפשר ללמוד על המשמעות של השבת "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם [ברית] עולם. ביני ובין ישראל [אות] היא לעולם" ונסביר. אות - זהו סימן, הוכחה. השבת היא הוכחה לכך שקב"ה ברא את העולם. ברית - זהו הסכם. השבת הינו המסמך, הלוח עליו חתום ההסכם בין עם ישראל לקב"ה. לא סתם אמרו חז"ל "אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים" השבת היא ההוכחה לשייכות שלנו לקב"ה. אלו בעצם חלק מהסיבות של התורה ליחודיות של שבת – היא נועדה להזכיר את שבעת הימים הראשונים של הבריאה – וליתר דיוק – שיש מישהו שברא הכל והיא נועדה להראות שאנחנו קשורים אל הבורא הזה.
והנה לנו עוד סיבה לאיסורים של שבת. כל פעם שאת עוברת ליד המחשב בשבת ולא מדליקה אותו, למרות שהיית רוצה, את בעצם אומרת "אני זוכרת שאני לא כל יכולה, שיש בורא בעולם, וש[אני] קשורה אליו" ואלו הן אמירות חשובות מאוד.

גם התשובה הזו לא לגמרי מספקת ולכן ננסה להתקדם עוד שלב.

אמרנו שביום השביעי הקב"ה נח מכל מלאכתו. קצת מוזר, לא? הרי זה די ברור שהקב"ה לא התעייף, אז למה לנוח?
המסקנה המתבקשת היא שהקב"ה נח בשבילנו.
מה זאת אומרת?
המפרשים אומרים לנו שהמנוחה של הקב"ה איננה המנעות מעשיה. המנוחה של הקב"ה היא בריאה חדשה, משהו שלא היה לפני כן. הבריאה הזו היא מימד רוחני של השבת. השבת היא זמן שבו הנפש והנשמה שלנו יכולות להרגע מהקושי והלכלוך של העולם הזה ולהנות ממשהו שהוא ממשהו מעולם אחר, מעין עולם הבא. חז"ל אומרים שבשבת יש לנו נשמה יתירה יש לנשמה שלנו תוספת שלא ניתן לקבל בשום יום אחר.
והנה לנו עוד סיבה: אומר הנביא "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קדשי. וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד. וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפציך ודבר דבר: אז תתענג על ה'"
אם תמנע בשבת מלעשות את הדברים שלך, מלהתעסק בדברים שאתה מתעסק בכל יום – "אז תתענג על ה'" אז תוכל לקבל את העונג הרוחני הטמון בשבת.

מנינו כעת כמה סיבות לכך ששמירת השבת היא חשובה ואולי אפילו כייפית – אבל חשוב להדגיש נקודה אחת. גם אם לא היינו מוצאים ולו סיבה אחת ששבת חשובה וגם אם ברור לנו ששבת זה לא כיף – זה לא פוטר אותנו מלקיים אותה. מצוות השבת היא ציווי של הקב"ה וכל אדם מישראל מחוייב בה, גם אם זה ממש לא מוצא חן בעיניו.

אני מקווה שהדברים שאמרנו יתנו לשבת הבאה שלך קצת טעם מתוק בפה. והיה אם לא, או שיש לך מה להגיב לדברים או שאלות נוספות את ממוזמנת לפנות אלי למייל arielez1@gmail.com ואני אשמח ללבן איתך את הדברים.
בתפילה שנזכה לקבל שבתות מתוך רוב שמחה, עושר, כבוד ומיעוט עוונות.
אריאל