שאלה
בס"ד
ברצוני לשול כיצד איסור ריבית שהוא איסור דאורייתא וכן איסורי ריבית מדרבנן ("אבק ריבית") מסתדרים עם התנהלות החיים היומיומיים שלנו?
הרי הבנקים מלווים לנו בריבית וכו' וכמעט ואין מודעות לאיסור זה.
אם הדבר באמת אסור מן התורה אז מדוע אין פוצה פה על תופעה רווחת זו?
איך הדבר מתבטא בפרקטיקה ביומיום?
תשובה
שלום וברכה
גדולי ישראל הלכו בשני כיוונים:
א. בשל העובדה שבמשק המודרני מחיר הכסף הוא חלק בלתי נפרד ממנו, ובשל העובדה שפעמים רבות מדובר בחברות בע"מ שכלל לא ברור שדיני ריבית חלים עליהם, הסכימו גדולי ישראל כי יהיה "היתר עיסקא" שמאפשר לראות את ההתקשרות הממונית בין גופים שונים כהתקשרות עסקית ולא כהלוואה, וממילא הדינים של הריבית נדחים ממקומם.
ב. הקפדה יתרה על ריבית במקום בו היא קיימת: גמחי"ם שמלווים בלוא ריבית, הימנעות מאוברדרפט וכדו'.
כך מביאים את הכל לידי ביטוי
כל טוב