שאלה
האם ניתן להכשיר כלי corelle של חברת קורנינג?
תשובה
שלום
דין כלי קורנינג; ארקופל; וקוראל כדין כלי זכוכית (הגר"ש ואזנר שליט"א מבית לוי ניסן נו).
רבים מיוצאי ספרד פסקו כשולחן ערוך, שכלי זכוכית אינם בולעים, ולכן שוטפים אותם היטב ואוכלים בהם בפסח או מכשירים לצורך בשר או חלב.
אמנם יש מגדולי הפוסקים הספרדים שהחמירו בזה, וביניהם בעל הבן איש חי (ש"א צו יד).
ואילו האשכנזים נוהגים כרמ"א, ואין מכשירים כלי זכוכית לפסח. ויש מן הפוסקים האשכנזים שמורים כיום
להכשיר כלי זכוכית בהגעלה, מפני שהזכוכית שלנו חזקה יותר ויכולה לעמוד בהגעלה. ו[להכשיר אותם למאכלי חלב או בשר נוטים לסמוך על המקילים, וממתינים יממה מעת שהיה בהם מאכל חם, ומגעילים שלוש פעמים, שלדעת העיטור הגעלה שלוש פעמים מועילה אף לכלי חרס אחר יממה].
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=629
בברכה אייל משה
- כלי זכוכית
מחלוקת קוטבית נחלקו גדולי הראשונים בדין כלי זכוכית. לדעת רבנו תם והרא"ש והרשב"א והר"ן ועוד רבים, הזכוכית חלקה וקשה, ואפילו אם היו בה מאכלים רותחים אינה בולעת את טעמם, ולכן אם השתמשו בכלי זכוכית כל השנה בחמץ רותח אפשר לשוטפם היטב ולהשתמש בהם בפסח. וכן פסק בעל השולחן ערוך (או"ח תנא, כו).
ולדעת הסמ"ג והסמ"ק והמרדכי והאגור ובעל תרומת הדשן, הואיל והזכוכית נעשית מחול דינה כדין כלי חרס העשוים מחול, שהם בולעים טעמים ולא פולטים. ולכן אם השתמשו בכלי זכוכית במאכלי חמץ חמים, אין דרך להכשירם לפסח. וכן פסק הרמ"א.
עוד דעה שלישית ישנה, שדין כלי זכוכית ככלי מתכות, שיכולים לבלוע ולפלוט ברותחים. אלא שמפני עדינות הזכוכית יש חשש שישברו בהגעלה ברותחים, לפיכך אין להכשירם (אור זרוע, שיבולי לקט).
למעשה רבים מיוצאי ספרד פסקו כשולחן ערוך, שכלי זכוכית אינם בולעים, ולכן שוטפים אותם היטב ואוכלים בהם בפסח. אמנם יש מגדולי הפוסקים הספרדים שהחמירו בזה, וביניהם בעל הבן איש חי (ש"א צו יד).
והאשכנזים נוהגים כרמ"א, ואין מכשירים כלי זכוכית לפסח. ויש מן הפוסקים האשכנזים שמורים כיום על פי הדעה האמצעית, להכשיר כלי זכוכית בהגעלה, מפני שהזכוכית שלנו חזקה יותר ויכולה לעמוד בהגעלה. ובמיוחד בפיירקס שהיא עמידה באש נוטים יותר להקל. ויש שהורו להגעיל את הזכוכית שלוש פעמים.
נוהגים להגעיל סכו"ם במים רותחים בכלי ראשון על האש, למרות שעיקר בליעתם בכלי שני, מפני שהמנהג להגעיל לכתחילה את כל הכלים בכלי ראשון שעל האש. ואף אם לעיתים השתמשו במזלג בדבר שעומד על האש, כיוון שיש נזק ללבנו והוא בטל ברוב - מותר להכשירו בהגעלה.
פירוט ומקורות:
בין הפוסקים האשכנזים שהתירו כלי זכוכית שאפשר להגעילם בלא חשש שישברו הם: ר"ש קלוגר בשו"ת טוטו"ד מהדו"ג ב, כה, מהר"ם שיק יו"ד קמא, וכן בציץ אליעזר ט, כו, נוטה להתיר להגעיל כלי זכוכית, וכתב בשם הרב פרנק שפסק שאפשר להגעיל כלי פיירקס לקראת פסח, ויגעילם שלוש פעמים. ולדעתם גם לאלו הנוהגים כשו"ע ונוהגים להקל בכלי זכוכית, בכלי הזכוכית שעומדים בחום כלי ראשון, יש לחשוש שמרוב החום בלעו וצריך להגעילם. וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי ד, יד. ועוד עיין בס´ הגעלת כלים יג, נט, בפירוט הדעות על זכוכית, ועל פיירקס יג, שעה. ולמעשה, האשכנזים נוהגים שלא להגעיל כלי זכוכית לפסח, ורק בשעת הדחק סומכים על הדעה המקילה. ובשאר איסורים נוטים להקל לסמוך על המקילים, וממתינים יממה מעת שהיה בהם מאכל חם, ומגעילים שלוש פעמים, שלדעת העיטור הגעלה שלוש פעמים מועילה אף לכלי חרס אחר יממה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם