הכריעות בתפילת שמונה עשרה

שלום רב, יישר כח מצורפים דבריו של הרה"ג הרב אליעזר מלמד מסיפרו פנינ הלכה "הלכות תפילה" (http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2781):

[הכריעות בתפילה]
בחמישה מקומות תקנו חכמים לכרוע בתפילה, בתחילת ברכת 'אבות' ובסופה, בתחילת ברכת 'מודים' ובסופה, ובסיום התפילה, כשיפסע לאחריו שלוש פסיעות. תקנו לכרוע בשתי ברכות אלו, שהן החשובות ביותר, ובהן צריך להשתדל יותר לכוון (ע' שו"ע קא, א* מ"ב ג). אם בא לכרוע בתחילת ברכה אחרת או בסופה, מלמדים אותו שלא יכרע, כדי שלא יעקור את תקנת חכמים, ושלא יראה כמתגאה שמחזיק עצמו צדיק מאחרים. אבל באמצע הברכות, רשאי לכרוע (שו"ע קיג, א* מ"ב ב) 1 .

יכרע כשיאמר "ברוך אתה", ויזקוף כשיאמר ה'. במודים, כורע כשיאמר "מודים אנחנו לך", ומזדקף כשיאמר ה' (שו"ע קיג, ז* מ"ב יב. על הכריעה שבסיום התפילה עיין בשיעור "סדר תפילת העמידה" בפיסקה המתחילה במילים "שלוש פסיעות לאחריו"). הכריעה צריכה להיות עד שיתפוקקו כל החוליות שבשדרה, כלומר שהחוליות שבעמוד השדרה יבלטו בגבו. ויכוף את ראשו וגבו עד שפניו יגיעו לגובה שבין ליבו למותניו, אבל לא יכוף ראשו עד חגורתו, שנראה כיוהרא. זקן או חולה שקשה לו להתכופף, ירכין את ראשו כמידת יכולתו (שו"ע קיג, ה). ויכרע במהירות, להראות את השתוקקותו לכרוע לפני ה' יתברך, וכשיזדקף - יזדקף לאט, כמי שמעוניין להמשיך לכרוע לפניו (שו"ע קיג, ו).

שני מנהגים באופן הכריעה: למנהג אשכנזים, בשעה שאומר "ברוך" יכרע בברכיו, וכשיאמר "אתה" ישחה עד שיתפוקקו החוליות, ובמודים שאין אומרים בתחילה "ברוך", ישחה מיד בלא לכופף תחילה את הברכיים (מ"ב קיג, יב* וע' קצוש"ע יח, א). הספרדים נהגו על פי האר"י לכרוע בשני שלבים, בתחילה יכפוף את גופו (בלא לכרוע בברכיו) ואח"כ את ראשו, וכן כשהוא מזדקף, בתחילה יזקוף את גופו ואח"כ את ראשו (כה"ח קיג, כא).

שוב יישר כח על השאלה החשובה ועל הרצון ללמוד,
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il