שאלה
לא מזמן יצא לי לשמוע רב שהוא חסיד ברסלב,
ובמשך כל השיחה הוא ממש חזר וחזר על כל הרעיון שכל הייסורים שבאים על האדם באים עליו מחסרון אמונה,הוא אמר שבן אדם צריך להגיד על הכל תודה.תודה ל-ה' על הנפילות על זה שנכשלתי בכך וכך אפילו על זה שאני עייף רעב ועצבני....
הוא אמר שכמובן במהלך החיים אדם צריך לעשות הכל כדי לא ליפול אבל אם כבר נפל אז שיגיד תודה...וכן להשליך את זה על כל תחומי החיים מה שקרה קרה-ותאמר תודה, שוב,כמובן תמיד להשתדל אך אם לא עלה בידך,תגיד תודה.
וכאן מגיעים לשאלה שלי....
הלא בוודאי שאדם לא כל חייו עושה את ההשתדלות המקסימלית (לפחות נראלי כך...) יש רגעי רפיון, עצלות או סתם לא מתחשק-קיצור המון תירוצים....אז אפשר להגיד זה רצון ה' טוב שקרה כך???ממש קשה לי להבין את זה!
אבל מצד שני....זו נראית לי דרך חיים שפשוט גורמת לך שלווה רוגע והכי חשוב-אמונה חזקה
אם יש תשובה על זה אני ממש אשמח לשמוע כי זה נראה לי כמו פתח קטן של אור שאם הוא לא שקרי אז הוא ברכה עצומה.
תודה על הסבלנות ועל העבודת קודש שאתם עושים!אשריכם!
תשובה
שלום לך
יישר כח על השאלה היפה.
אני אתחיל דוקא בסוף השאלה שלך מכיון שזו נקודה חשובה מאד, ואני מקוה שזה יעזור לענות על שאר השאלה.
את כותבת שזו נראית לך דרך חיים שגורמת לך שלוה ורוגע, ואם הפתח של האור הזה הוא לא שקרי אז הוא ברכה עצומה.
קודם כל, פתח האור הזה הוא ודאי לא שקרי, ובודאי שזוהי דרכו של ר' נחמן. אני גם מסכים בהחלט שהדרך הזו גורמת שלוה ורוגע. אבל צריך לדעת שכל דרך בעבודת ה' דורשת את המאמץ ואת ההשקעה שלה. כשאדם הולך בדרך הזו, הוא צריך להשקיע לא פחות מאשר בדרכים אחרות. החכמה היא לא לשמור על שלווה ורוגע בזכות אמונה זו 98% מהזמן. החכמה היא לשמור על רוגע מול השני אחוז הנותרים, ואז צריך הרבה הרבה עבודה עצמית בשביל באמת לישם את האמונה גם אז. להיות רגוע מול חטאים שחטאנו אולי נשמע יותר קל וסוג של 'ויתור עצמי' מאד מזמין ומפתה, אבל צריך להיות רגוע לא פחות גם מול חטאים של אחרים, ומול קשיים במציאות וכו'. אז זה נקודה ראשונה מאד חשובה. הדרך הזו היא אמיתית אם הולכים בה [באופן עקבי] ואז נדרש מאמץ לא פחות מאשר כל דרך בעבודת ה'.
לעצם הענין, יש כל מיני דרכים בעבודת ה', וכל אחד צריך למצוא את הדרך הקרובה אליו ולנשמתו. בהחלט הדרך של ר' נחמן היא 'לפנות' הרבה מקום לרבונו של עולם. להבין שההשתדלות שלנו היא מאד קטנה ומאד בסיסית, ובסך הכל הקב"ה מנהל את הדברים. כמו שכתבתי, צריך לישם את זה בכל חלק בחיים, וגם בדברים שנראים לנו מאד חיוניים וקריטיים לזכור את הנקודה הזו, ואז באמת הדרך היא אמיתית.
אמנם, יש אנשים שלא מתאים להם לדרך הזו, מכיון שבמידה מסוימת היא מחלישה את האדם בקידום מהלכים בעולם, בפעולה לתיקון העולם. יש דברים בעולם שיכולים להתרחש רק אם האדם 'נכנס' אליהם בכל התנופה והכח והמרץ האנושיים. יש אמרה נחמדה של אחד מגדולי החסידות, שבשביל מה הקב"ה ברא את הכפירה? מפני שכשעני מגיע לעשיר ומבקש צדקה - שהעשיר לא יגיד לו - ה' יעזור לך, אלא העשיר יתן לו צדקה כאילו העני תלוי רק בו. במילים קצרות, השיטה שתארת מחנכת את האדם להיות ['נפעל'] - אתה נותן למציאות לעבור על פניך, והעיקר שאתה דבק וקשור לרבונו של עולם. יש נשמות שמתאימה להם עבודת ה' ההפוכה - עבודת ה' של ['פועל'] שמחנכת אותך שאדרבה, נדרש ממך לפעול ולעשות ולהאמין שדוקא בהשתדלות שלך אתה תתקרב לקב"ה, ושאדרבה התירוצים והרפיונות רק מזיזים אותך מהמטרה העיקרית שלך - תיקון עולם במלכות שדי.
וכאן אנו מגיעים לשאלה משמעותית - מה מתאים [לך]. אני חושב שאפשר לעשות שני דברים. קודם כל, את צריכה לחשוב עד כמה את מזדהה עם זה מבחינת האופי שלך? כמו שכתבתי, יש אנשים שלא מסוגלים בכלל שיגידו להם - תשמע הכל לטובה. הוא פרפקציוניסט והוא חייב שהכל יהיה מתוקתק עד הסוף. יש אנשים, שאדרבה הלחץ בעבודת ה' ובעולם כל כך משתק אותם, שהשיטה הזו מורידה מהם את הלחץ ונותנת להם הרבה יותר מרחב להתקרב לרבונו של עולם. דבר שני, את יכולה לנסות ולפעול על פי השיטה הזו ולראות עד מה את יכולה וטוב לך לישם את זה בחיים שלך.
מקוה שהצלחתי להבהיר קצת יותר את הענין. תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי. (אגב, כתבתי לך תשובה כבר כששלחת והיא נמחקה לי מהמחשב בטעות. כבר לא היה לי כח לענות עליה אז והיא חכתה עד היום ונראה לי שיצאה לי תשובה יותר טובה. על זה נאמר - הכל לטובה :) )
טוביה
tsbias@actcom.co.il