שאלה
כבוד הרב שלום וברכה!
יש לי שאלה שכבר מציקה לי זמן רב והתגברה עם הזמן.
למדתי וקראתי (בספר "בגן האמונה") על כך שכל דבר שקורא לנו בחיינו הוא מכוון מלמעלה והוא לטובתנו. אני מאמינה בזה ברוך ה' בכל מאודי, אך יש נקודה אחת שלא מובנת לי.
אם אדם לדוגמא חולה, הרי זה משמים, והרי אנחנו בני האדם לא מבינים את חשבונות הקב"ה ולמרות שלפעמים אנו חושבים שמשהו מסויים הוא לטובתנו בסופו של דבר אנחנו יודעים שה' יודע טוב ממנו. ולכן אם אני מתפללת על אדם חולה שיבריא או שלא ימות חס וחלילה אני בעצם אולי מבקשת את רעתו, כי הרי אם זוהי שעתו למות, זאת אומרת שזה מה שטוב עבורו ולא טוב עבורו לחיות, אז מדוע שאתפלל לרעתו? ובנוסף לזאת עליי ממש לשמוח!! כי הרי הוא סיים את תפקידו והולך למקום טוב עוד יותר. וכנ"ל על אדם חולה, כנראה שזה מה שטוב לו... העניין הזה מאוד מתסכל אותי כי הוא משפיע מאוד על התפילות שלי, כאשר איני יודעת מה לכוון ועל מה להתפלל, כי הרי מה שנראה לי דבר לא טוב אולי הוא הדבר הכי טוב....
תודה רבה, שנה טובה ושנשמע רק בשורות טובות!
תשובה
למה באמת לבקש שינוי המציאות אם אנחנו אמורים להאמין שמה שקורה זה הכי טוב בשבילנו, זה כאילו שאנחנו מבקשים טוב שונה מהטוב שה' החליט לנו?
שאלה זו עוסקת בתחום בסיסי ביותר בהנהגת ה' בעולמו.
מיסודות אמונתנו היא אכן הידיעה, שכל מה שה' עושה איתנו הכל בהשגחתו הפרטית ולא במקרה, חלילה. והכל מכוון ממנו ממש לטובתנו הנצחית.
למרות הכל – ה' בעצמו המציא לנו את דרך התפילה ואפשר לנו לפנות אליו ולבקש ישועה.
כל עוד לא התפללנו – בוודאי כל מה שקורה הוא לטובתנו.
אחרי שהתפללנו – ייתכן שגם הנהגה אחרת תהיה לטובתנו.
אם אדם חולה – ה' רוצה לקרב אותו אליו על ידי מחלתו, או לכפר עוונותיו וכדומה. אבל אם יתפלל להבריא – ייתכן שקרבת אלוקים וכפרת עוונות שהייתה נדרשת על ידי חוליו – תבוא מעתה על ידי תפילתו, ועל כן גם אם יבריא זה יהיה לטובתו. מה שלא היה נכון לפני שהתפלל.
וכך מתבארים דברים עמוקים אלו בדברי רבי אברהם בן רב נחמן: "ועניין התפילה על צרכי הגוף עיין בהלכות עירובי תחומין הלכה ג' ובהלכות מילה הלכה ה' אות ד' ואות ה'. והמובן מדבריו הקדושים בדרך כלל, שאף על פי שכל הצרות והייסורים אשר ישלח ה' יתברך על האדם, הכל הוא כפי אשר ייטיב לנשמתו לעד ולנצח, אבל על פי רוב יכול להיות שכל זה הוא כפי שלא התפלל עוד על זה (או שלא הרבה על זה בתפילה), אבל בעוצם התיקונים הנעשים על ידי תפילתו, יכול להיות שיתהווה אצלו כלי, עד שיהיה ביכולתו לקבל מאיתו יתברך גודל חסדו ורחמיו המרובים, עד שלא יזיק לו עוד ישועתו בגשמיות להצלחת נפשו ברוחניות, ולא יהיו נחשבים עוד לשני הפכיים גם לחיוב דעתו יתברך, כי את שניהם יהיה ביכולתו לקבל אחר כך כפי התיקונים שיהיו נעשים על ידי תפילתו או על ידי השמחה והמחאת כף וריקודין, או על ידי התקשרות לצדיקים ותפילת הצדיקים ושאר המתקותיהם (לכפר העוונות ולהושיענו בכל הישועות) או על ידי שאר העצות המובאים בדברי אדונינו מורינו ורבינו ז"ל, אשרי שיאחז בהם.
(ולפעמים אינו תלוי בזה, ולכן אין מה להרהר, חס ושלום, על כל צרה שלא תבוא, אפילו אם הרבה בתפילה וכיוצא, כי בוודאי בוודאי הכל לטובתו והצלתו הניצחית, אשר סוף כל סוף יאמר על כל זה: "אודך ה' כי אנפת בי" וכמובא בהלכות נשיאת כפיים הלכה ד' עיין שם" ("כוכבי אור", "אמת ואמונה" אות ט')
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם