שאלה
לחברים מקשיבים שלום רב!
אני מדריכה בבני עקיבא בסניף עולים...הסניף מאוד מעורב והתלבטתי רבות לפני שנכנסתי להדריך שם עד שהגעתי למסקנה שאני נכנסת בשביל החניכים (שבט ממש ממש קשה) בשביל לשנות ולא בשביל כל מני קטעים עם בנים וכדומה...
יחד איתי נכנסו שני בנות מהאולפנה.
לפעמים אני מועדת ועושה דברים שלא כל כך מתאימים עם הבנים בצוות ואני יודעת שזה לא בסדר ואני לוקחת על עצמי להשתפר בזה אבל אחת מהחברות שלי לא מפסיקה לשפוט אותי ולהגיד לי עד כמה אני לא בסדר וזה מטריף לי את המח...!
אני מרגישה פי מאה יותר רע וזה בכלל אבסורדי לי שהיא מעירה לי מתי שהיא בעצמה לא ציצית שכולה תכלת, והכי כואב שאני מרגישה כאילו אני בוגדת באבא שלי (אני בת של רב כולם בצוות מכירים אותו וככה גם מסתכלים עלי כאילו אני צריכה להיות יותר צדיקה!) שסומך עלי במאת האחוזים שאני לא נכשלת בכאלה דברים ואני מרגישה ממש יאוש ששופטים אותי ולא נותנים לי מרחב לחשוב בעצמי על מה שעשיתי ולעבור את התהליך הזה לבד...
מה לעשות בשביל לשנות הרגשה זאת? מה אני עושה עם הצוות שנותן לי הרגשה רעה? ואיך מתמודדים עם ההרגשה המעיקה כאילו אני רומסת את השם הטוב של אבא שלי במעשים הקטנים האלה?
תשובה
שלום לך כותבת יקרה,
ראשית,יישר כוח על העבודה שלך בסניף,אני מניחה שההדרכה דורשת הרבה כוחות ובכלל-לא פשוט לעבוד עם אנשים מפני שנחשפים ונתקלים בכול מיני סוגים של אנשים וביחס שלהם שלפעמים הוא שונה מאד ממה שאנו רגילים. לא תמיד כולם מתנהגים כמו שהיינו מצפים מהם או כמו שאנחנו בעצמנו היינו מתנהגים במקרים האלה אילו היינו במקומם. לכן, קודם כל-לא כדאי לקחת קשה מידי את היחס של אנשים. נכון שזה מאוד פוגע שמתייחסים אליך בזלזול ושופטים אותנו על דברים שהם בעצמם לא בסדר בהם, אבל צריך לדעת לשים מאין מחיצה בינך לבין דבריהם ולא לתת למה שהן אומרות לקלקל את מה שאת עושה ואת הרצון שלך להמשיך ולהשתפר בנושא.
זה טבעי לחלוטין שכאשר אדם מגיע ממקום שמייצג משהו, ממקום שיש עליו סטיגמה (שלילית או חיובית) אז יסתכלו עליו בצורה הזאת. כמו שאמרת – את בת של רב ולכן מצפים ממך להתנהג בהתאם. נכון שיש חשיבות לעמוד בצפיות, אבל מצד שני הן צריכות להבין כי את בן אדם בפני עצמו ללא כל קשר מאיפה הגעת. זה שאבא שלך רב לא אומר כלום לגביך, נכון שאת כביכול גדלה בבית שמצפים ממנו ליותר בגלל דמותו של אביך, אך למרות כל זה את עומדת בפני עצמך וגם את צריכה להתמודד עם הדברים שמגיעים אליך. חוץ מזה, הרבה פעמים נראה לנו שמסתכלים עלינו בצורה מסוימת, אך אם תשאלי את אותם האנשים שאת חושבת שמסתכלים עליך ככה איך הם באמת מסתכלים, תגלי שהם מסתכלים עליך לא בהכרח כפי שחשבת. הרבה פעמים אדם "ממציא" לעצמו מה החברה חושבת עליו וזה לא תמיד נכון.
אז מה לעשות בנידון? קודם כל - לא להיכנס לייאוש! ייאוש לא עוזר לכלום אלא רק מוביל למקומות לא טובים. כאשר אדם נכנס לייאוש כל המוטיבציה שלו יורדת והוא לא מסוגל לעשות כלום. בעז"ה עם רצון טוב והתמדה את תצליחי להשתפר בנושא הנ"ל וגם לשנות את היחס שלהם אליך.
הייתי מציעה לך לדבר עם אותן בנות. קודם כל להסביר להם את ההרגשה שלך, שמעצבן אותך שהן פוגעות בך ושופטות אותך בלי לתת לך מקום לחשוב בעצמך על מה שאת עושה ולשפר ולהתקדם. אח"כ את יכולה גם להגיד להן על זה שאם אבא שלך זה לא בהכרח עושה אותך יותר טובה מאחרים. בנוסף, בגלל שאמרת שגם הן לא טלית שכולה תכלת, אפשר שתדברי איתם ותחליטו שביחד תתגברו ותשתפרו. כאשר יש אחוות צוות הרבה יותר קל לעמוד בניסיון. יש מי שתומך, שמעודד ויש מאין תמריץ כי יש עוד מישהי (או כמה בנות) לידיך שביחד מנסות להשתפר.
בכל מקרה, הייתי ממליצה לך לפתוח ספרים וללמוד. תתחזקי בצניעות וזה ישפיע גם על כל הסניף. אולי אפשר אפילו להעלות את זה בישיבת מדריכים ולהחליט שמחזקים את הסניף מבחינה דתית, ומבחינת צניעות. בכל מצב, זה יתרום רבות לכולם ותמיד יש מה להשתפר בנושא.
אם תרצי תוכלי לכתוב ולהגיב לכתובת האימייל שלי.
בהצלחה רבה!
הדס.
hadas.ste@gmail.com