שאלה
היחס לגרים "מזרע ישראל"
לכבוד הרב ברונר, שלום וברכה!
(רב באתר "מורשת" אמר לשלוח את השאלה לכבוד הרב, שהוא עוסק בגיור ומומחה בהלכות גרים.)
אנשים שעוסקים בגיור אמרו לי שקיימת דעה בין הפוסקים, לפיה בית דין מראה יחס שונה לגר הבא להתגייר, והוא בא "מזרע ישראל" (כלומר מצד האבא.)
יש לי שלוש שאלות:
א. לפי שיטה זו, במה בדיוק מתבטא היחס השונה לגר הבא להתגייר? ברור מאליו שלא מוותרים על קבלת עול מצוות, כי בלי זה אין בכלל גיור. אבל אם כן, במה מתבטא היחס השונה אליו? אולי בזה שבית הדין אינו צריך לדחות אותו קצת בהתחלה, כפי שנהוג בסתם גר? (ודרך אגב: עד כמה מותר לדחות סתם גר שלא בא מזרע ישראל? האם לצורך זה מותר לצער אותו?)
ב. הייתי רוצה לקרוא את המקורות לשיטה זו (ואת הסיבות). אמרו לי שבשו"ת משפטי עוזיאל כתב על זה, אבל לא מצאתי את המקור. (אין לי את ספרי "משפטי עוזיאל" בבית, אני צריך להזמינם, אבל נסיתי חיפוש בפרוייקט השו"ת (שכולל את הספר) ולא מצאתי התייחסות לזה בין התשובות על גיור.) בבשקה מהרב, עם יוכל ככל שיותר לתת מקורות ספציפיים בספרי הפוסקים, גם ב"משפטי עוזיאל" עצמו וגם אצל פוסקים אחרים אם ישנם.
ג. למעשה: האם דעה זו מקובלת בבתי הדין לגיור של הרבנות הראשית?
תודה!
יהושע
תשובה
ב"ה כ"ב טבת תשס"ג
שלום רב!
אני מודה לך על שאלותיך החשובות.
א. בודאי שאין ויתור על קבלת מצוות בגוי שאביו מישראל, אלא שאין צורך להכביד עליו בשאלות על מניעיו להתגייר, כפי שהרמב"ם כותב: "בודקין אותו", כיון שמניעיו הם ברורים, הוא "מזרע ישראל". לצער אדם כזה בודאי שאסור, יש מקום לחשוש עוד לפני הגיור מהאיסור החמור של "אונאת הגר" אם באמת אדם זה גר ביננו ויתכן והוא ראוי לגיור.
ב.שנים מגדולי הדורות האחרונים מתייחסים לנושא זה בפירוש, הרב עזריאל הילדסהיימר:
שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר חלק א-יו"ד סימן רכט
ועוד יש לעורר שטבילה כזו אשר אביו ישראל יותר מחוייבין להכין לו דרך הבחירה מאשר יעשה להנולד מנכרי כי הגם שמדינא הולד כמותה לענין יחוס, עכ"ז מצינו כי זרע הקודש יקרא שהרי כשעזרא הוכיח לישראל אשר נשאו נשים נכריות אחר אומרו כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם אמר: והתערבו זרע הקודש בעמי הארצות (עזרא ט' ב') (יט) וגלל זה אם יש באפשרות להוציא זרע נשחתה מהטומאה ולהוציא ממסגר אסיר ולהחזירה אל הקודש מה טוב ומה נעים חלקינו (ומה שהוציאו שם הנשים בימי עזרא ולא גיירו אותן, הוא מפני שהיו מן ז' האומות כמפורש בעזרא עיי"ש או שלא אבו מלהניח עבודת כו"מ). וכן מצינו באברהם ע"ה שנשא שפחת שרה אשר לפי הדין הולד כמותה והוא עבד, ועכ"ז אמר ית' (כ) כי זרעך הוא (ואם הי' יכול לשחררו מבלי רשות שרה יש מקום עיון).
ובנידון דידן לא בלבד שזכין להבן אשר בחירתו פתוח עי"ז להתקדש, גם לאב זכין מאוד, כי כאשר החוטא ישים אל לבו לשוב (כאשר הוקרה למרבה, בפרט אם אשתו הנכרית מתה) איך יקובל תשובתו אם הוליד בנים לע"ז הלא הוא מעוות לא יכול לתקון כדתנן בחגיגה ט', אך אם עשינו בזה רצונו הטוב למול זכריו אז בנקל ישוב הוא עם בניו ואנחנו פותחין יד לתשובה, ואף במי שלא ישוב ח"ו עכ"פ בזה לבו נכון עמו שרוצה להחזיק בניו בדת יהודית במולו אותם ובל"ס כאשר יגדלון יורם שיטבילו ע"ד ב"ד דהא ניחא לי' לבן במאי דעביד האב ויבחר בחיים, ובנים כאלו יש אפשרות לפעמים שגדולי ישראל יוצמחו מהם הלא השושנה מבין החוחים תצמיח (כא).
וכן בשו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן סה:
ובדורנו זה אחראית וקשה מאד נעילת דלת בפני גרים לפי שהיא פותחת שערים רחבים ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר דתם ולצאת מכלל ישראל או להטמע בגוים ויש בזה משום אזהרת רז"ל: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (סוטה מ"ז). ואדם מישראל שנטמע או שנדחה מישראל נהפך לאויב ישראל בנפש, כמו שההיסטוריא מעידה על זה בהרבה מקרים והרבה דורות וגם אם לא נחוש ונאמר ילך החבל אחרי הדלי, מכל מקום לבניהם ודאי שאנו חייבים לקרבם לא מבעיא אם הם בני ישראלית שבניה הם ישראלים גמורים אלא אפילו אם הם בני גוייה הרי מזרע ישראל המה, ואלה הם בבחינת צאן אובדות, וירא אנכי שאם נדחה אותם לגמרי על ידי זה שלא נקבל את הוריהם לגרות נתבע לדין ויאמר עלינו: את הנדחת לא השיבותם ואת האובדת לא בקשתם (יחזקאל ל"ד) וגדולה היא תוכחה זאת מאותה התוכחה של קבלת גרים (יו"ד סי' רס"ה סעיף י"ב) ועל כגון זה נאמר: הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה (אבות פ"ב מ"א). מטעם זה הנני אומר מוטב לנו שלא נסור מדברי רבותינו שמסרו הלכה זאת לפי ראות עיני הדיינים שכוונתם לשם שמים.
וכן שם:אבל לדברי הכל, בני ובנות ישראל שנולדו מהנכרית קרויים זרע ישראל, הלכך כשאביו הביאו להתגייר חוזר הילד לעיקר זרעו, וראיה לדבר, נראה מדאמרינן: ומזרעך לא תתן להעביר למולך, בישראל הבא על הכותית והוליד ממנה בן, הכתוב מדבר (מגילה כ"ה ע"ב).
ועוד שם
מכאן אנו לומדים במכל שכן כשגוי זה הוא בן ישראל מנכרית ואביו מביאו להתגייר שבי"ד נזקקים לגרותו משום דאע"ג שהוא נקרא בנה של הנכרית אינו יוצא מכלל זרע ישראל,
ג. על פי הידוע לי דעה זו מקובלת על בתי הדין וכך נוהגים למעשה.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם