שאלה
שלום
אני גרה בבית עם הרבה טלויזיות.
לכל אחד יש טלויזיה בחדר,אפילו לאחיי הקטנים שהם בכיתות א ו-ג.
קצת לפני תחילת הלימודים אני מצאתי לנכון להוציא את הטלויזיה מהחדר שלי בגלל שזה גזל ממני הרבה זמן וגרם לי ללכת לישון מאוחר.
ולאחרונה גיליתי שכאשר אני בדיכאון (לא בגלל משהו מסויים,יש לי כאלו פתאום התקפות של דיכאון ואני בבאסה)
הטלויזיה משכיחה את זה ממני...
רציתי לדעת האם יש משהו אחר להוציא אותי מהדיכאון...
ועד כמה זה נורא באמת לראות טלויזיה כדי להשכיח את הדיכאון.
בתודה.אני.
תשובה
שלום לך יקרה.
קודם כל כשקראתי, הרגשתי ממש הערכה כלפייך, להוציא טלוויזיה מהחדר כשבכל חדר בבית יש טלוויזיה - זה דורש הרבה כוחות נפש שיש בך. לא לקחת את החיים כמובן מאליו אלא לחשוב מה המחיר של כל דבר.. אז בהחלט שימי לב לנקודה הזו שבך שמעידה על חוזק פנימי, ויותר מכל אמיתיות!!
השאלה שלך מחולקת לכמה נושאים:
1. הדיכאון- שמוצא מקלט בטלוויזיה.
2. מציאת פתרונות אחרים לדיכאון.
3. היחס לטלוויזיה בכלל.
לגבי שאלתך הראשונה:
את כותבת שבזמן האחרון את בדיכאון. יש תקופות כאלה של התכנסות, תחושה של חוסר כוח, הכל נצבע בשחור. לפעמים זה אחרי אירוע ספציפי ולעיתים זה לאו דווקא בגלל סיבה הנראית לעין. זו באמת תקופה לא קלה. אבל לא צריך להיבהל מזה. יש תקופות כאלה בחיינו שהם יותר של התכנסות פנימה. ויש לתקופות האלה תפקיד בחיינו. כדאי לך לחשוב עם עצמך מה הגורמים לתקופה זו. אם יש סיבה ספציפית אז זו אכן הזדמנות לבירור יותר מעמיק עם עצמך, שאני בטוחה שהוא יוביל אותך למקום טוב יותר. כי אי אפשר לצמוח ממשהו אם לא מוכנים לגעת בכאב עצמו. תנסי להבין את עצמך מה קורה לך כשאת נתקלת במצב X, מה החלק שלך במצב, מה החלק של אחרים. כדאי לך מאוד לדבר על כך עם מישהו שקרוב אליך שמכיר אותך שיוכל להבין אותך ולהאיר לך נקודות שהוא מזהה בך (כי לפעמים אנשים מבחוץ רואים דברים שאנו לא רואים כשאנו 'בפנים'), ובשלב הבא לנסות לחשוב ביחד איך יוצאים מהמצב.
נחזור לעניין הטלוויזיה. היא כמכשיר לא עוזרת לך באמת להתקדם. זו 'הנאה' זמנית, שאומנם מאוד קורצת- כי היא עוזרת להשכיח את הכאב. אבל תחשבי רגע עם עצמך- מה קורה כשאת מכבה את המכשיר? את מרגישה יותר טוב עם עצמך? את מרגישה שמשהו זז בך?? אני מניחה שלא, אולי להפך.. מרגישים את הכאב חוזר בעוצמה חזקה (עוד במיוחד לאור ה'מציאות המושלמת' שרואים שם). בעצם מגלים שעבר זמן, אבל אני נשארתי עם אותה הבעיה.. זה דומה ל[אפקט] של התמכרויות לסמים או אלכוהול, (כמובן שמטלוויזיה קל יותר להיגמל, והנזק הוא אחר). אנשים לעיתים קרובות מ'שתמשים' כדי להשכיח מעצמם את הבעיה, אבל אח"כ הם חוזרים לחיים ומגלים שהם נשארו עם אותה הבעיה. לכן, דווקא בגלל שחשוב לך להיות אמיתית, אני ממליצה לך לעשות דברים שיקדמו אותך קדימה (כדוגמת הדברים שכתבתי למעלה, ובהמשך).
[לגבי השאלה השנייה- מציאת פתרונות חלופיים לטלוויזיה כדי לצאת מהדיכאון]. אני לא כל כך מכירה אותך לכן אני לא אוכל לתת לך תשובה ספציפית, אבל אשתדל ב"ה לתת כוון למחשבה.
קודם כל הנקודה המשמעותית עוד לפני שעושים דברים בפועל, הוא באמת למצוא ערוץ תקשורת עם אדם ולהתייעץ- כמו שהרחבתי למעלה. זה עצמו עוזר לצאת מהדיכאון. כי בנוסף לכך בהרבה מקרים דיכאון בא כי פשוט מרגישים לבד. עולות תחושות של אין עם מי לדבר, לאף אחד לא אכפת ממני, ותחושת הבדידות מתעצמת כמו מעגל קסמים..אז שלב ראשון הוא באמת לחפש אדם שאת מרגישה שיוכל לתת אוזן קשבת.
אפשרות נוספת היא באמת לחשוב עם עצמך מה עושה לך טוב- לפי דברים שאת מכירה בעצמך, כישרונות תחביבים וכו'. הרעיון הוא לנסות לעשות דברים כיפיים. עצם העשייה נותנת כוחות. זה יכול להיות דברים כמו- ללכת לחנות של מלאכות יד, זה שאת יוצרת משהוא (שרשרת מחרוזים לדוג', לצבוע בעץ)זה ממש לפעמים כמו תרפיה שמרגיעה מצד אחד, ומצד שני עוזרת לך להוציא מעצמך, שחרור, פורקן. (זה כמובן לא חילופי לבירור מעמיק).
תחשבי על אפיקים נוספים. לצאת לטבע לטיול. לנגן. להיפגש עם אנשים שאת אוהבת. לקרוא. העיקר לעשות! לא לשקוע בתוך עצמך.. העשייה עצמה ממריצה ונותנת כוחות. (למרות שגם כדי לקום ולעשות, צריך טיפה של כוח, אבל אני מרגישה ממך רצון חזק להתקדמות(ולא לשקיעה) והרצון הוא המנוע עיקרי, אז אני מאמינה שבעזרת הרצון שיש לך תצליחי לעלות..
עוד דבר ואולי איתה הייתי צריכה להתחיל. כשאדם נותן – הוא בד"כ מקבל חזרה אפילו יותר. אני מציעה לך לחשוב על מקום שתרגישי שאת נותנת בו, זה יכול להיות להשקיע בבני המשפחה, וזה יכול להיות ממש למצוא פרויקט התנדבותי. העיקר משהו שיגרום לך להוציא את הכוחות שיש לך. (כי גורם נוסף לדיכאון הוא שאדם מרגיש 'מה אני שווה?'. 'מה אני עושה בכלל??'). ה' נותן לכל אחד הרבה כוחות, וגם לך. ובדיכאון אנחנו לא מוציאים את הכוחות שלנו.. לכן תנסי לחשוב במה את טובה (זה לא חייב להיות משהו מוחשי, זו יכולה להיות תכונת הקשבה, לב טוב, סבלנות וכו') ולמצוא אפיק בחיים שלך שבו תוכלי לתת באותו תחום. אני בטוחה שברגע שתתני- הרגשתך תשתפר ותרגישי כי יש לך אכן כל כך הרבה מה לתת ולתרום. ואז שוב מנקודה הזו תעלי. (ולא כאותו אפקט הטלוויזיה שלא מוציא ממך שום כוחות- אלא משאיר אותך פאסיבית.)
אני מרגישה שהמצב שבו את נמצאת יכול להרים אותך למקום הרבה יותר גבוהה ממה שהיית קודם.
יש לך רצון גדול לקום- אז את יכולה! ולא רק לקום, אלא זה באמת הזדמנות שלך לקפוץ שלב, לערוך חשיבה מחודשת כל המיוחדות שלך, להתבונן על החיים שלך, ולרצות להוסיף עליהם קומה נוספת-משמעותית.
לגבי השאלה השלישית אני מצרפת לך קישור:
מה רע בטלויזיה? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=46855
מקווה שמילותיי עזרו ולו במעט.. אשמח להיות גם בהמשך.
בהצלחה רבה, שה' יוביל אותך לדרך הנכונה.
אפרת,
eflool@shoresh.org.il