החברות שלי לחוצות להתחתן ואני רק בת 17. מה לעשות?

לא, זה שאת לא לחוצה להתחתן בגיל 17 זה ממש לא מוזר ואת בסדר גמור.
תראי, כמו בכל דבר בחיים גם כאן או בעיקר בנושאים האלו של 'מהו הגיל האידיאלי לבשלות לנישואין?' התשובה נמצאת בדרך כלל בתחום האפור.
מזה אומר?
שלהבדיל מהשחור ולבן, מאלו שיצדיקו אותך לגמרי ויגידו לך:
בטח שאת צודקת! מה באמת אמורים להבין ילדים שעוד אין להם 18 בהקמת משפחה?
הם עדיין מעצבים את האישיות שלהם, הבנים בישיבות או במכינות, הבנות
במדרשות או בכל מסגרת אחרת, וקצת מטומטם דווקא עכשיו, כשהקריטריונים
לבחירת בן/בת הזוג מתעצבים מחדש להיסגר כבר על מישהו שאת תחיי איתו כל
השנים. בשביל מה סתם להילחץ?
ומנגד אם תשאלי במקומות שהדבר נהיה נפוץ ומקובל כמו אולפנות מסוימות, שם יגידו לך:
מה פתאום לחכות? האדם מתעצב כל הזמן ואם ככה, מתי נתחתן? בגיל 30?
הדבר הכי נפלא בעולם הוא שהזוג מתעצב ביחד. ביחד מתגברים, ביחד עוברים
משברים וביחד משלימים אחד את השנייה, זה מה שהכי בריא וזה האידיאל.
אז נראה לי שכמו שכתבתי, להבדיל מהשחור ולבן יש גם את התחום האפור.
וזה התחום ששייך לך ורק לך, כלומר רק את אמורה להקשיב ולדעת אחרי
התייצעות כמובן (ממש לא כדאי בצעד כזה ללכת לבד מבלי לקבל הכוונה ועם כל הכבוד אנחנו רק נותנים כיוון אבל לא אמורים להחליף בדברים האלו יעוץ ממישהו שמכיר אותך באופן אישי) האם זה באמת הצעד הנכון מבחינתך.
גיל 17 זה כבר הגירוד התחתון של התחום שאפשר לשבת ולדבר על העניין מבלי לחוש צורך חזק להתגרד או לדעת ששחקת בקטנותך יותר מידי ב'אבא ואמא'.
מטבע הדברים בנות יותר בוגרות נפשית מבנים ועדיין יש המון בנות שמרגישות
שהן לא סגורות על עצמן ויש להן כל כך הרבה ללמוד ולהבשיל בכדי שיוכלו
לתחזק בית שלא לדבר על בנים שאצלם ההתפתחות באה מאוחר יותר. (בדרך כלל).
לפעמים התוצאות שמתקבלות מנישואין שבאים מתוך מקום בוסרי ולא נכון יכולות
להיות יותר מלא נעימות:
הבן עדיין מחפש את עצמו וגם את הדרך לשלם מזונות לגרושתו הצעירה שלא
מבינה איך בגיל 19 היא 'תקועה' וסליחה על המילה עם תינוק קטן והיא עדיין
לא התחילה את החיים בכלל.
ומנגד יש גם ברוך ה' הרבה זוגות טריים שהתחתנו ממש מוקדם, בגילאים שאת
מדברת אליהם ורואים איך הם צומחים ביחד להיות זוג מדהים עם הכוונה
נכונה וליווי צמוד.
מה שבטוח שהדבר האחרי אחרון שאת תאחלי לעצמך זה להתחתן מתוך לחץ רק כי
החברות שלך לא מפסיקות לדבר על ספירת הזמן להצעת הנישואין המיוחלת ש'החבר
לצורך נישואין' אמור להציע להם.
זה המתכון הבטוח לאסון!
ההחלטה להחחתן אמורה להגיע ממקום שלם, פנימי, אמיתי ועמוק ביותר שרק את
אמורה להרגיש ולפרש בעזרת הדמות המלווה שאמורה לאמת את זה שהתחושה שלך באמת מגיע מהמקום המיוחל ולא ממשהו חולף או זמני.
לסיכום:
קודם כל נסי לנטרל את פסטיבל הנישואין ולשאול את עצמך האם את מרגישה בשלה והאם את באמת מוכנה להקים בית.
אם התשובה היא חיובית וברור לך מה את רוצה בבעלך אי"ה ומהם התכונות החשובות לך
לכי למישהי או מישהו שמכירים אותך ותראו ביחד איך אתם מורידים את זה לרמת המעשה.
לא סגורה על עצמך?
גם אז כדאי לך ללכת למישהו שמכיר אותך קצת יותר טוב
בשביל לברר את העניין.
דבר אחד את כבר יכולה לקחת מכל המהלך הזה:
לראות כמה את באמת מסוגלת ללכת עם האמת שלך ולשמוע מה את חושבת ומה הקצב הנכון ביותר לך, למרות כל הלחצים שמסביב.
תזכרי שלפעמים בשביל לשמוע את הבת קול שכבר הכריזה מי הוא האחד שלך, את צריכה להשתיק את הקולות שמתנגנים לך ברקע.

רק בשמחות.

אבינועם
avinoam811@gmail.com