שאלה
שלום כבוד הרב,
שמי ענאל בת 23 הכרתי לפני חצי שנה בחור מדהים במסגרת העבודה שלי נודה לי בפגישה הראשונה שלנו שהוא פרוד, עזב את אישתו אחרי 8 חודשים של נישואים לבית הוריו כשהכרתי אותו הוא היה כבר 4 חודשים פרוד.
בהתחלה מאוד נרתעתי מסוג קשר זה העדפתי שנשאר ידידים עד שהוא יתגרש ממנה ואז נראה לאן הקשר יוביל וכך היה נשארנו ידידים מאוד טובים בעבודה בלבד ואחרי 4 חודשים התגרש סופית מאישתו.
הרקע של הגירושין היו מכיוון שלא הסתדר עם אישתו לא קיימה איתו יחסי אישות והרחיקה אותו מהוריו ומשפחתו...הייתה מתעללת בו ומנצלת ומשקרת אותו בזכות טוב ליבו. הוא הסכים להתחתן איתה מכיוון שחשב שהוא יכול לגלות בה את הטוב שלה וחוכמתה מאוד משכה אותו הוא היה יחסית בחור תמים בן 22 שגם הלחץ החברתי מסביבו בישיבה של האווירה שכולם מתחתנים סביבו השפיעה עליו והוא מאוד התלבט לפני החתונה עד שבסוף החליט להתחתן למרות שהוריו לא הסכימו להתחתן איתה, רצה להוכיח שהוא יצליח להוציא ממנה את הטוב אך לצערו לא כך התנהלו הדברים התנהגותה הרעה של גרושתו הגיעה מאופי ביתה שחייתה בעבר בבית שבור לגמרי ללא משענת נפשית.
הוא ואני מגיעים מבית דתי מאוד.
אחרי שהתגרש התחלנו לצאת ולהכיר אחד את השני יותר ,ראינו התאמה מדהימה ביננו , חשבתי שהקטע של הגירושים השפיעו אליו נפשית קצת אבל הוא הפתיע אותי אם האמונה הגדולה שלו בהקב"ה שזה תקופה שהיה צריך לעבור ע"מ להתקרב לה'.
היום אנחנו כבר 3 חודשים יוצאים ביחד מאוד טוב לנו אחד עם השני הבעיה היא ההורים שלי.
ההורים שלי הם עולים מצרפת כבר 15 שנה בעלי מנטליות ארופאית חזקה בכול מה שקשור לשידוכים, ובני זוג אנחנו 5 בנות במשפחה. הם לא רואים כלל בעין יפה את זה שהוא גרוש...לא מבינים וגם לא רוצים להיפתח להבין אותו...הם היו מעדיפים שאני אתחתן עם בחור משכיל נורמלי יפה תואר...אני רואה את הפרצוץ המאוכזב שלהם כול יום וזה כואב לי ומפריע לי מאוד...הם נפגשו איתו ואיתי פעם אחד בבית קפה...הוא ניסה מאוד להרשים את אבא שלי בעבר שלו בתור תלמיד ישיבה הוא לא פירט יותר מידי על הגירושים כי לא רצה לעשות זאת בפגישה ראשונה, בכול מקרה הוא יצא מאוד פגוע מההורים שלי שהפנו אליו הרבה שאלות חודרות ומכשילות...אבא שלי לאחר מכן אמר לי במפורש שאני יכולה למצוא דברים יותר טובים ממנו ולא מגיע לי מישהו גרוש שהולך רק ללמוד תואר בתנ"ך...לע
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
קשה לשנות מנטליות ודרכי חשיבה של שנים רבות. על כן נראה לי שכדאי שלא את תעמדי בעניין, אלא אם יש אדם או קרוב להוריך שיכול לדבר עמהם, עדיף שהם ידברו עם ההורים, כדאי גם שאותו אדם יכיר קצת את ידידך. ואי"ה לאחר שהוא ידברו עם הוריך הלחץ ירד, ולאחר מכן הדבר ילך על הצד היותר טוב.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון