הוא מתחנן שלא נפסיק את הקשר

שלום יקרה. מה שלומך? קראתי את שאלתך. קראתי אותה מספר פעמים כדי לנסות להבין עד כמה שאפשר בלי להכיר אותך, את מציאות החיים בה את נמצאת, כדי להתוודע אליך קצת ולנסות להבין את עולמך, מי את... מה הכוחות שבך.
אני רוצה להתייחס בדברי לשתי נקודות מרכזיות המתייחסות לדברים המורכבים שהעלת בשאלתך:
חזרת מספר פעמים בשאלתך על הנקודה של שליטה וחוסר שליטה. דיברת על כך שאת לא שולטת ברגשות שלך, שאת אינך אחראית לרגשות שלך... הזכרת שהוא כן שולט, על הכל... חוץ מעל הרגשות שלו איתך.
אני מרגישה שזו נקודה מאד מרכזית בשאלתך, ושהעניין הזה של שליטה ואחריות משפיע מאד על ההתנהלות שלך בכל הקשר הזה עם הבחור. אני חולקת על הגישה הזו שהצגת ורוצה להאיר את הדברים באור קצת שונה:
לכל אדם יש את [היכולת לבחור] מה לחשוב ומה להרגיש. השאלה היא מה אדם בוחר לעשות עם הבחירה הזו. הגישה שאת מציגה כאילו את "נשלטת" (אגב, זה מעניין, על ידי מי? החבר? הקב"ה?) היא גישה מוטעית בבסיסה. בוודאי שאת בוחרת אם לאהוב אותו או לא. את רוצה הוכחה לכך? תקראי את השאלה שלך! הצגת כאן כל כך הרבה סיבות למה את לא אוהבת אותו. מדוע הצגת אותן?! אם את לא בוחרת אם לאהוב אותו או לא, אם את לא שולטת על המחשבות שלך, אז מה המשמעות של כל הדברים שהזכרת? אין להם ערך! לפי דבריך- בין אם הם היו קורים ובין אם לא- היית מרגישה אותו דבר... אבל גם את מבינה שאת אחראית למחשבות ולרגשות שלך. את בוחרת מה לעשות ומה לא לעשות כדי להגיע לאותם רגשות.
למה כל כך חשוב לי להסביר את העניין הזה? כי העניין הזה חשוב לא רק בהקשר של הקשר הנוכחי אלא בכל תחום בחיים. להגיד: "אני לא שולטת... מישהו אחר שולט בי" זו אמירה פסיבית מאד. היא שמה אותך במין עמדה של פסיביות, של קבלה והשלמה עם [כל] דבר. במין מקום שלא מנסה לשנות ולקחת אחריות על מעשיו. ואז אפשר להגיע לכל מיני מקומות ולא להאמין שיש בכוחי לשנות. ואני לא רוצה שתהיי במקום הזה. אני רוצה שתדעי שיש לך כוחות לשנות ולפעול במציאות, שאם משהו מפריע לך את יכולה לעשות הרבה כדי שהוא ישתנה.
אולי את אומרת לעצמך: רגע, אז איפה הקב"ה בכל הסיפור הזה? הרי הוא ברא אותי, והוא מחליט בשבילי הכל!
לא כאן המקום להכנס לסוגיה הזו (אם תרצי אפשר יהיה לדון בה בהמשך). אז אני אומר בכלליות שאין שום סתירה בין בחירה חפשית של אדם לבין זה שהקב"ה מכוון את הדברים מלמעלה. הסתירה קיימת רק בשכל שלנו שלא מסוגל להבין את דרכי הנהגת ה' בעולם.

זה היה העניין הראשון שאליו רציתי להתייחס. הוא מוביל אותי לנקודה השניה.
תראי, יש לי הרבה מה להגיד לך בעניין. בוודאי את יודעת מה דעתינו בנושא הזה של קשרים בגיל צעיר. מספיק שתעשי חיפוש קצר באתר שלנו ותגלי עשרות תשובות שניתנו בנושא ומסבירות את הבעייתיות בקשרים בגיל הזה, עד כמה הם פוגעים בנפש האדם, עד כמה הם עלולים להשפיע בצורה שלילית עליך עכשיו ובעתיד. ובכל זאת... למרות שאת יודעת את זה... את לא מסוגלת לסיים את הקשר הזה. אני צודקת? אני מרגישה שיש כאן נקודה הרבה יותר עמוקה שלא נותנת לך לעזוב את הבחור, שלא מאפשרת לך לעמוד מולו ולהגיד: "אני לא רוצה שנהיה בקשר". אולי כי הדברים גם אצלך לא סגורים במאה אחוז...
כשאני קוראת את שאלתך אני שומעת ממך הרבה סיבות לסיים את הקשר הזה- הוא לא מתאים לך מבחינה דתית, בחור שאינו יציב בדעתו וברגשותיו, לא נאמן לך... לא מכבד את רצונותיך- למרות שהבהרת לו שאת לא מעוניינת בקשר, הוא לא מסוגל לקבל את זה. ובכל זאת את כותבת שזה מציק לך ואת לא רוצה סתם כך לעזוב אותו. למה? אני חושבת שיש כאן סיבה הרבה יותר עמוקה מסתם חוסר נעימות, ומחוסר רצון לפגוע...
אני אגיד לך מה עוד אני שומעת מהדברים שלך. אני שומעת שעזרת המון לבחור הזה, שתמכת בו, והוא התקדם בכל מיני תחומים בזכותך, ועכשיו את מרגישה שאת זו שמפריעה לו, את זו שהורסת לו...
ת'אמת? אני מבינה אותך, ממש. זו הרגשה ממש טובה לעזור לבן אדם. עד כדי כך שאת בוכה מרוב התרגשות כשאת רואה שהוא התקדם, ובזכותך... ובעיני זו הסיבה שאת לא מצליחה לסיים את הקשר.
אבל אני תוהה, מבלי לזלזל בך חלילה, עד כמה ההתקדמות הזו שלו אמיתית, משמעותית. נכון, הוא מסוגל לבטא עכשיו את רגשותיו, אבל האם הוא עושה זאת כלפי כולם? או שיש כאן מן "התקדמות שתלויה בדבר"- בך? במילים אחרות, השאלה שלי היא האם השינוי הזה אמיתי, פנימי, או שהוא עושה אותו בשבילך? כדי שתהיי חברה שלו ותראי שהוא בסדר? כי אני מרגישה שכל השינוי מכוון כלפיך ולכן הוא גם נעשה בעוצמות גבוהות כל כך שהן מעבר לפרופורציה הגיונית (כפי שאת בעצמך ציינת בשאלתך שהוא חושב עליך כל 10 דקות...) ובעיני כל האמירות שלו כלפיך הן בעייתיות. דיברתי מקודם על שליטה. זה בדיוק אותו עניין שחוזר כאן. הוא לאט לאט משתלט עליך, לא משחרר אותך. וזה קורה בכל מיני דרכים- בבכי, ב"לעשות לך מצפון", באמירות ושכנועים...

די.
את חייבת לעצור את זה.
את חייבת לעמוד מולו ולהגיד: "לא רוצה". לא לדבר איתו. גם לא בתור ידידים. כי לא תצליחו לשמור על קשר ברמה כזו, זה לא עובד, לא כשצד אחד כל כך רוצה את הקשר...
המניעים שלך טובים, אני מרגישה את זה. יש לך רצון וצורך לעזור, זה נותן לך הרגשה טובה, סיפוק. אל תוותרי על הפן הכל כך מיוחד הזה שלך, פשוט תנסי למצוא אפיקים אחרים שדרכם תוכלי למלא את הצורך הזה, תנסי למצוא מקומות בהם את יכולה לעזור לאנשים ושהשינוי שייעשה בהם יהיה באמת אמיתי, נטול אינטרסים אישיים.
אני מאמינה בך ובכוחות שלך. ואת, מאמינה בעצמך?
אם תרצי להמשיך לדבר בנושא אני אשמח.
מצרפת לך את כתובת האימייל שלי... לרשותך.
ברוריה
brurya123@walla.co.il