שאלה
שלום לכבוד הרב!
בתור תלמידה שעומדת בעז"ה לסיים אולפנה דתית לאומית ובתור אדם שגדל במשפחה של חוזרים בתשובה מכל הזרמים ביהדות כמעט, יצא לי להחשף לא מעט להשקפות שונות ביהדות של כל זרם.
ועלו לי כמה שאלות עקרוניות שנורא חשוב לי לקבל עליהן תשובה -
האם זה נכון לחיות בתוך חברה חילונית ולהפתח לתרבות החילונית כשידוע ומוכח שלכל דבר יש השפעה על הנפש שלנו וכשאנו חשופים לחברה שיש בה דברים שנוגדים את האמונה היהודית- איך נוכל לצפות שהחשיפה המוגברת הזו לא תשפיע לרעה עלינו ?
ואם אכן קיים החשש הזה אני לא מבינה איך אפילו בשם איאדלים נשגבים של אהבת ישראל וקירוב אחרים- איך אפשר לבקש מהקב"ה בתפילה "אל תעמידני לא לידי ניסון ולא לידי ביזיון"- ולשים את עצמינו בתוך ניסיון ענק כזה שעלול חו"ש להסיט אותנו מדרך האמת ומהמטרה שלנו בעולם ולצערי אני חושבת שרואים חלק מההשפעות של הפתיחות הזאת כבר היום...
איך אנחנו אנשים כל כך פשוטים כל כך קטנים לעומת צדיקים וגדולים אחרים יכולים לסמוך כל כך הרבה על עצמינו שלא נלך ונתעה אחרי הבלי העולם הזה ולא נושפע מהם..
אני פשוט מרגישה שעם כל הרצון לקרב שכחנו דבר אחד חשוב- לקרב את עצמינו...
אני מרגישה שבאיזשהו מקום התורה היא כבר לא המרכז בחיים של החברה שיצא לי להכיר- שזו איזושהי ידיעה נלווית ברקע לכל הפעולות ושהמטרות הטפלות כמו כסף הצלחה ולימודים באוניברסיטה- פתאם זה נהיה העיקר...
אני רואה המון יופי באידאולגיה של הרב קוק אבל אני לא רואה איך היא משתלבת בפועל בחיי היום יום של אנשים פשוטים כמוני לפחות- אין לי שום ספק שהרב קוק ורבנים אחרים מצליחים לעמוד בנסיונות האלו שהם קשים- אבל האם זה נכון להגיד שכולם יעמדו בזה?
המציאות לא מוכיחה את זה כל כך...
טוב אני ממש מצטערת שזה יצא כל כך ארוך....האמת היא שיש לי עוד המון מה לשאול אני פשוט מרגישה נורא חנוקה ומבולבלת ואני חייבת לקבל אם לא תשובה לפחות כיוון למחשבה שיעזור לי למצוא גם נקודות טובות בחברה שלנו ולא להסתכל ככה מהצד ולבקר...
אז תודה רבה ושנזכה באמת לדון כל אדם לכף זכות ולהמשיך להתקדם.
תודה רבה רבה.
שאלתי את השאלה הזאת רב אחר וזה מה שהוא ענה לי-
תשובה:
הדרך של הרב קוק היא שרק מי שיודע בבטחון שהתקרבות שלו לרחוקים מתורה לא תפגע בו מבחינה רוחנית אלא רק תקרב את הרחוקים לתורה. רק לאדם כזה מותר להתחבר לח
תשובה
ב"ה ז' שבט תשס"ג
שלום רב!
תודה על שאלתך החשובה.
את בשאלתך עוסקת בשני נושאים נפרדים: א. השתלבות בחיים. ב. קירוב רחוקים.
אתחיל בנושא השני. צדקת בדברייך, הרב קוק אומר שהעיסוק בקירוב רחוקים זו משימה לא פשוטה, ורק מי שיודע שיכול לעסוק בזה ולא להפגע, הוא מחויב לעשות זאת., אבל מי שחושש שעלול להפגע אינו חייב לעסוק בזה, ויתכן שאפילו אסור לו. נלע"ד שיש להבדיל בין עיסוק אקטיבי להכנס למקומות בהם נמצאים רחוקים על מנת לקרבם, שבמקרה זה יש לשקול את הדבר בכובד ראש, לבין מקרה בו פונים אל אדם ומבקשים לשמוע מפיו דברי תורה וקדושה, שבמקרה זה קיימת חובה לסייע לאחינו שהתרחקו מדרך התורה.
לגבי הנושא הראשון שהעלת בשאלתך. התורה חייבת להתחבר לחיים, ובחיים תמיד יש התמודדיות, דורות רבים יהודים התמודדו עם תרבויות זרות של גויים, כשחיו ביניהם, וגם כיום יש יהודים רבים שמתמודדים עם מציאות זו. יש לחנך להתמודדות הזו, כי היא כורח המציאות, לא ניתן לברוח מהצרכים שהחיים מציבים לכל אדם ואדם. דורות רבים יהודים חיו עם התמודדות בתוך עמם, מיהושע וכלב שחיו עם העם שחטא בחטא המרגלים, עד אליהו ונביאי ה' ועד חכמי ישראל בבית שני ועוד ועוד. אל תאמרי שסיבת ההיתר היא גדולתם בלבד, הדברים הללו נכתבו בתנ"ך ובמקורות נוספים על מנת ללמדנו שלא ניתן לברוח מהחיים ומהמציאות אלא יש להתמודד איתה.
הבריחה מן החיים מביאה לעניות בתחום הפרנסה, לעיתים בערות בתחום הלמידה, וחוסר יכולת להתקדם מבחינה רוחנית שהרי ההתקדמות הרוחנית של כל פרט בישראל מותנת במידת שייכותו לכלל. השייכות אינה יכולה להיות תיאורטית בלבד, כי בשלב מסויים היא תעלם, כמו כל דבר שנשאר רק במישור הרוחני. בודאי שיש לנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת להיות משפיע, לומד מכל אדם את הדברים הראויים, ויש הרבה כאלה, "מכל אדם" אפילו אדם פשוט ורחוק מתורה, ומצד שני לא להיות מושפע. אין דרך אחרת.
כשמדובר על מסגרות חינוך הם חייבות לשדר מסר חינוכי ברור, ובתוך המסר הזה, קיים החיבור ההכרחי לכלל ישראל, בייחוד בתקופתנו שהכלל קם לתחיה בארץ ישראל, והתקבץ מארבע כנפות הארץ, במלכותנו השלישית.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם