הדרכת חבריא ב' בסניף פיתוח

שלום לך!
אני קומונר בסניף שילוב במרכז הארץ, והמציאות עליה את מדברת מוכרת לי. אקדים לומר שבהדרכה, בתחום הקשור לחינוך- לא די בעקרונות החינוכים ה"יבשים" ויש לדעת למתאימים למציאות, דהיינו- "קהל היעד". זאת מתוך שאיפה "לדבר על אוזן שומעת, תוך כדי שמירה על איזון עדין עם מערכת העקרונות הערכית אליה אנו מנסים לחנך.
לכן, קחי את דברי בעצה וכיוון "בגדול" ודעי להתאימם למציאות ע"פי שיקול דעתך ושיקול הצוות שאיתך. החלק המכריע של התשובה בעצם נתון בידיך, כיוון שאת המכירה והמתמודדת עם המציאות במישרין יותר מאחרים שמייעצים "מרחוק" בסה"כ.

ועתה לעצם הענין, אשריך על עצם הכוונה הברוכה ליעד את התנועה גם לאלו שאינם "בני עקיבסטים" קלאסים. ראשית יש לשאול (חסרים לי הפרטים המדויקים): מה רמת התענינותם בחברה שלכם? אם ישנו בסיס כזה, לדעתי, אל תחששו מלשבת איתם בשבת, עצם החיבור איתכם הוא ה"שבת" שלהם. הרי במציאות הנתונה- הם מחללים שבת ממילא, ונכוחתכם אולי תשנה את המצב ואולי לא, אולם חוסר ניסיון כזה הוא בחירה בכישלון מראש. בנ"ע/עזרא מגדירה את עצמה כתנועה הפונה לכול חלקי עם ישראל ועל כן פתחה סניף גם במקום בו את מדריכה, בידיעה ברורה מהי האוכלוסיה והרקע במקום. ולכן פערים לסוגיהם, גם בפן הדתי- אינם אמורים לחצוץ ביניכם. החכמה היא לדעת להתחבר ברובד האנושי והחברתי לפני הכול וכמובן לדעת את הגבולות מן הצד הדתי כך שאלו לא יפריעו לאלו. ברגע שתהיו מספיק מחוברים (לא רק בשבתות!) החבר'ה יכבדו אתכם ויתחשבו ב"שבת" שלכם.
נסיונות שכנוע ישירים או הטפות עקיפות רק ימחשיו את הפערים ביניכם ויקשו על חיבור והקשבה אמיתים מצד- "רב השוני על הדימיון". אך יותר מזה, המסר שיקלט מכם הוא שהמפגש ביניכם הוא ערכי בלבד ושמשימתכם היא ל"חזק אותם". גישה שכזו, לעניות דעתי- ישירה מידי ורומזת באופן בוטה על "מה שאנו רוצים לעשות זה לשנות אתכם". בכנות, האם את היית מפנימה מסר כזה לו כוון כלפיך? חשבי על כך.
על כול פנים, מן הצד שלכם- יש לעשות "איזון מסוים". נסי לחזק את תחושת השבת שלכם כחבר'ה דתיים על ידי שיעור תורה או רעיון אחר שיצור תחושה שבתית יותר בקרבכם ו"תמלא את המתברים הרוחניים" שלכם לפני המפגש עימם. הדבר טוב גם מצד מתן פרספקטיבה נכונה למטרת המפגש איתם.
מכול מקום, בעת המפגש איתם כדאי להימנע מתחושת "שליחות" יתר, שלדעתי רק תיצור חיץ, ביחוד שמדובר בדתלש"ים לגביהם הדברים עדינים ורגישים יותר מאחרים.
לסיום, כמו כול כיוון בגדול- אביא כמה עצות מעשיות
1. נסי לסחוב אותם לסניף כך שדרישת שמירת השבת תיתפס כחלק מצורך שמירת המסגרת הסניפית ולא כהטפה. כאדם שנכנס לבית כנסת ושם כיפה כדי לכבד. (ברגע שיש כבוד הדדי, הכול נוח יותר).
2. דאגו לחזק את עצמכם קודם, דרך הדוגמא האישית, הטבעית, הסביבה קולטת מסרים הרבה יותר המדרך המילולית.
והחכמה היא לגדול ולהתפתח ברוחניות, ומאידך לדעת לכבד ולאהוב גם מי שלא בחר בכיין זה.

בכוונה לא הבאתי מקורות לתשובה, מתוך צורך להדגיש את שיקול הדעת בענין. מקורות נותנים רק כיוון כללי, שאנו צריכים לדעת לישמם באמונה וללא ניסיון לעגל פינות. אם אתם מרגישים שנפגעת אווירת השבת בכול זאת, חזקו את עצמכם קודם ורק אח"כ נסו לפעול עם אחרים.

יישר כוחך וישלם ה' שכרך ותהי משכורתף שלמה, את וכול העושים במלאכת הקודש.
בהצלחה!
אראל, צוות ישיבת הר עציון