שאלה
שמעתי מבנות מתבגרות שהן מתייחסות למה שההורים שלהן אומרים להן כהמלצות בלבד (כלומר הן טוענות: ההורים יכולים לומר לי איזו תוכנית לא לראות, אבל בסוף זותהיה החלטה שלי). הן מבינות שההורים רוצים בטובתן אך הן לא מתייחסות לדבריהם כאל דברים שצריך לשמוע בקולן אלא רק לקבל כהמלצה.
מה דעת תורה בעניין כיבוד אב ואם בגיל תיכון?
האם יש הבדל בין נושאים שונים לעניין זה? תודה!
תשובה
עסקו בכך רבות בשו"ת, ראי:
https://www.kipa.co.il/ask/show/87580
ועוד הפניות שם.
עקיבא