שאלה
כבוד הרב
שלום
אני עוסק מספר שנים בחינוך נוער. בכל שנה ושנה אני מרגיש שוב ושוב שבניגוד למחזורים סמוכים או כיתות מקבילות, אני מצליח הרבה פחות בחינוך ליראת שמים. הדבר ניכר בעיניים מידי שנה( ואני יודע שהעיקר מה שיש בפנים), גם כשבוחנים זאת זמן רב לאחר סיום לימודיהם. נראה לי שקשה להתווכח עם הנתון הזה ואני יודע שעלי לשפר את אישיותי ואת שיטות החינוך. השאלה היא עקרונית: האם אני יכול לסמוך על ה' שאם אני הורס יותר ממועיל, הוא יגרום לי לעזוב תחום זה או שזה מוטל עלי ואם התופעה תמשך, עלי לעזוב ולמצוא משהו אחר?
תודה רבה
תשובה
ב"ה
שלומות,
תחושות אלה, הרואות דורות קודמים כמתוקנית יותר, אינן חדשות אף שאין לזלזל בהן. הן משמעותיות ביכולת לראות את עבודת החינוך בפרספקטיבה נכונה.
יחד עם זאת, ברור שהדורות מציבים אתגרים מגוונים של התרעננות וראיה רחבה - חדשה ומקיפה מבלי להסתפק באמירות כלליות שאנו מחנכים לכל אורך השנים באותה צורה.
לפיכך, גם השאלה מה היא הצלחה חינוכית ומה הם הקריטריונים לה, צריכה להבחן בכל דור בכלים אחרים, משמעותיים ולא בראיה אחת.
לכן, גם עם "הנתון" אותו הצגת "ניתן" להתווכח.
אני משוכנע שאני רואים ברכה גדולה במלאכת החינוך ומציעה להתייחס אליה בכובד ראש וברגישות רבה. אני משוכנע שנראה בה ברכה גדולה ומשמעותית.
אני מאמין, שעלינו להיוותר בינוך וה' הטוב ישתול בתוכנו מוטיווציה גדולה להמשיך לראות ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו.
ביקר,
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם