שאל את הרב

הדרכה בסניף וכיבוד הורים

חדשות כיפה חברים מקשיבים 26/06/05 10:14 יט בסיון התשסה

שאלה

בתור חניכה הייתי בתנועת אריאל, כיום אני מסיימת כתה י"א ומדריכה בבני עקיבא.

לפני כניסתי להדרכה ביקשתי רשות מהורי והם לא ענו שום תשובה בעניין, אך לפי דברים שדברתי אתם אז היה נראה שאם אני מקבלת את ההדרכה- אז זה בסדר מבחינתם.

במהלך השנה בה אני מדריכה פתאום גיליתי שזה לא היה כ"כ בסדר מבחינתם, אבא שלי לא אומר לי כלום וכשיש לי שאלות בענייני הסניף אני ניגשת אליו לשאול (הוא רב), אבל אמא שלי זה ה"בעיה"- היא חושבת שאני מחפפת במצוות ונראה לי שהיא חוששת שאני אדרדר, אני מרגישה שהיא בכלל לא מכירה אותי, ובאמת ב"ה אני יודעת על עצמי שבמהלך ההדרכה לא הידרדרתי ואפילו התחזקתי מכל מיני כיוונים, זו לא רק הרגשה אישית שלי אלא גם אנשים אחרים מסביבי כמו אחיותי הגדולות, החברות, המדריכות, המחנכת וכו'...

קשה לי מאד עם ההרגשה הזו, כי מצד אחד זה גורם לכך שאני נמצאת פחות בסניף- בשביל לרצות את אמא שלי, ומצד שני- אני יודעת שכל מה שאני אעשה הוא בעצם לא בסדר מבחינתה.

כשאני חוזרת מדי פעם קצת מאוכזבת מפעולה- אני לא יכולה לספר את זה בבית כי אז אמא שלי תגיד לי "אם רע לך למה את לא יוצאת".

היא כבר אמרה לי פעם שנכנסתי להדרכה שלא על דעתם ועוד כל מיני משפטים כאלה, והרבה פעמים אמרתי לה שאם הם היו אומרים "לא" אז לא הייתי נכנסת, אז היא אמרה לי שאני יודעת מה השקפתם. חשבתי שהיא יותר פתוחה ומקבלת כל אחד ודרכו וכנראה שטעיתי.

אני לא יודעת מה לעשות- מצד אחד, כיבוד הורים זה הלכה והדרכה זו לא הלכה, ואם אני רוצה ללכת לפי ההלכה- צריך לעשות כל מה שאמא אומרת. ומצד שני- ההדרכה היא דבר שאני תורמת בו הרבה והוא גם בונה אותי והוא מאד חשוב לי. מה קודם?

תודה רבה.

תשובה

שלום יקרה.
אכן הדילמה העומדת בפניך היא דילמה לא פשוטה בכלל. שני הדברים חשובים מאוד.
אבל, אני רוצה לעצור קודם, ולראות איך אפשר לפתור את הבעיה, לפני שמחליטים מה יותר חשוב...
הרבה פעמים הורינו מחנכים אותנו בדרך מסוימת, והם בטוחים שהדרך הזאת ברורה לנו ושאנו נלך בה. אך לנו, לא תמיד הכל ברור, לפעמים הדברים נראים לנו מעורפלים ואנו לוקחים את ההחלטה לידנו. ואז, כשההחלטה היא לא בדיוק מה שההורים רצו,אז הכל צף...והבעיה מתחילה....
מה שפותר בעיה כזאת זה דבר פשוט מאוד- הדיבור!
קחי את אמא שלך לשיחה אמיתי וכנה!
שבי איתה תסבירי לה בצורה מכובדת, בדיוק כמו שהסברת כאן. תסבירי לה מה חשבת כשהחלטת ותראי לה שאין לה סיבה לדאוג, ושאת הולכת בדרכה. תראי לה שחשובה לך הדרך שלה, והיחסים איתה. תראי לה שאת צריכה את התמיכה שלה. תגידי לה שההדרכה חשובה לך ושכך את מצליחה לממש את עצמך ולבנות את אישיותך. תראי לה את זה, אל תתלי רק ססמאות..
תקשיבי לאימך! ותנסי להבין את עמדתה.. אני מאמינה שאחרי שיחה כנה, הכל יראה אחרת. הרי, אמא שלך זו אמא שלך! והיא אוהבת אותך הכי בעולם! והיא רוצה רק בטובתך!!!
אולי כדאי גם שתדברי עם אבא שלך, ותשאלי לעצתו. מה הוא חושב שצריך להיות... תתייעצי איתו, ותספרי לו שזה כואב לך. שאמא שלך חשובה לך וגם ההדרכה חשובה....
אחרי הכל, אם עדין הדילמה תשאר בעינה, כדאי שתשאלי רב שיפסוק לך. תפני לרב ותשאלי אותו מה קודם, ואיך פותרים את הבעיה הזאת מבחינה הלכתית....
תאמני בעצמך שאת מסוגלת לזה! תאמני גם באמא שלך שהיא תבין אותך!
תאמיני בריבונו של עולם, שהוא מסדר הכל ומכוון הכל על הצד הטוב ביותר!!
התפללי לקב"ה שיסייע בידיך, לעשות את הדברים בצורה הנכונה והטובה ביותר!
אם תרצי, אני כאן לכל פניה בקשה או שאלה שמתעוררת. את מוזמנת לשוב ולשאול שאלה על נושא זה או אחר! אשמח לשמוע את תגובתך, ואיך התפתחו העניינים....
כל טוב והרבה הצלחה,
טל.
tlalosh@shoresh.org.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!

כתבות נוספות