שאל את הרב

האמונה- פרימיטיבית?!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 06/07/06 18:13 י בתמוז התשסו

שאלה

בס"ד

חברים מקשיבים אהלן וסהלן ותודה רבה מראש...

כמה שאלות אמוניות שמציקות לי..חילקתי לשתיים, יש עוד שאלה בנפרד..

1. יצא לי להתווכח עם מישהי לא מאמינה והיא אמרה שהאמונה היא רצון פרימיטיבי לחשוב שמישהו שומר עלינו...תמיד ראיתי בזה שהאמונה כ"כ טבעית ומולדת, בזה שתינוקות מאמינים ובזה שכאשר אדם בצרה הוא מתפלל (כך גם אומרים ב"דע מה שתשיב לעצמך") הוכחה לזה שזו האמת...הטבעית...ופתאום מישהי באה לי ע0 אמירה של 180 מעלות לצד השני...איך מתמודדים איתה?

2. האם ידוע לכם על גויים שעברו מוות קליני והודו אחריו באמיתת היהדות? (כי זה מה שצריך להיות, אם הם עולים לשם ורואים ת'אמת...)

תודה רבה רבה מראש!

תשובה

שלום לך,



בקשר לשאלה הראשונה:

בעצם מה שאמרו לך זה ממש לא 180 מעלות לצד השני. מה שאמרו לך זה בדיוק מה שאת ידעת. ההבדל הוא שמי שדיברה איתך כינתה את זה ´פרימיטיבי´. פרימיטיבי לפי מילון אבן שושן משמעו: ראשיתי, הנמצא בדרגת התפתחות ירודה.

אם כן, האמונה היא בהחלט דבר ראשיתי ובסיסי, בדיוק כמו שלמדת וכמו שכולנו רואים, שזה משהו מולד ברוב האנושות.

יתירה מזו, את אותו דבר ראשיתי ובסיסי אנו מצווים לפתח ולהתעלות ולהתרומם. ילד קטן בטוח שהקב"ה הוא כמו סבא טוב. כשאנחנו גדלים אנחנו לאט לאט מכירים שהקב"ה אינו גוף אבל עדיין אנחנו מתיחסים לקב"ה כאילו הוא כועס או שמח, כשאנחנו יותר מתבגרים אנחנו מבינים שהקב"ה מעל ההגדרות האלו ואלו הגדרות אנושיות, למה שאין לו כלל יחס לאנושיות. במילים אחרות, הרבה פעמים קורה שהאמונה נשארת במצבה הראשיתי ואז היא באמת ב´דרגת התפתחות ירודה´. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו מצווים ללמוד ולהעמיק בעניני וספרי אמונה.

עד כאן התיחסנו לפן אחד באמונה – האמונה שיש בורא לעולם, והאמונה שהוא גדול ונשגב מכל מה שאנו מכירים (אני אנסה לחדד יותר, בשביל ילד – אבא שלו הוא הכי גדול בעולם, ולכן הוא מדמין את הקב"ה כדומה לאבא שלו, ככל שאנחנו גדלים ומכירים יותר את המציאות אנחנו יותר ויותר מבינים כמה הקב"ה נשגב מכל מה שאנחנו מכירים ומסוגלים להכיר).

אבל יש את הפן ההופכי באמונה, האמונה שקב"ה עם כל גדלותו מתיחס אלינו ומשגיח עלינו. גם כאן, האמונה יכולה להיות ילדותית ולא מפותחת (שאגב, יש הרבה מבוגרים שמאמינים בה), כמו האמונה שאם ניתן צדקה, למחרת נזכה בפיס, או שאם נחלל שבת ח"ו, יכה בנו ברק משמים. ככל שאנחנו גדלים באמונה אנחנו מבינים שהקב"ה אין מחשבותיו כמחשבותינו ואין דרכיו כדרכינו והוא משגיח עלינו ומנהיג אותנו אבל באופן נעלה ונשגב מכל תפיסה והבנה שלנו. הדברים עוד עמוקים וארוכים וקצר כאן המקום...

ועכשיו נחזור למה שחברה שלך טענה. היא טענה שהאמונה היא מתוך הרצון שלנו להרגיש שמישהו שומר עלינו. על זה יש לי שני דברים לומר (בהתאם לשתי הפנים שהצגתי למעלה):
א. קודם כל, עצם זה שקיים הרצון הראשיתי להאמין במה שמעלינו מעיד על היות [בורא עולם] שיצר אותנו. מצד שני, ברור שעלינו לפתח ולרומם את הרצון הזה כדי להבין ולהאמין שהקב"ה הוא אינסופי והוא אינסוף דרגות מעל ההבנה הפשוטה של מישהו ששומר עלינו.

ב. האמונה בהשגחה בעצמה יכולה להיות פרימיטיבית – ילדותית, ויכולה להיות מפותחת בוגרת ומעמיקה.

בקשר לשאלה השניה:
ככלל אני לא חושב שצריך להתעסק בענינים האלו. מכל מקום לא ידוע לי מה הגוים רואים, ואני לא רואה הכרח לכך שהם יראו את אמיתת היהדות בדווקא, שהרי הם מצווים בשבע מצוות בני נח שהם מצוות אנושיות ומוסריות כלליות ומן הסתם הם חווים את אותה הרגשת מצפון ואמת חזקה באופן מופשט. ושוב, אני לא חושב שמועיל להתעסק בכל הענינים האלו.

מקוה שהצלחתי להבהיר את עצמי. אם לא הסתדרת או יש לך שאלות אחרות את תמיד יכולה לכתוב אלי או לפנות שנית באתר

טוביה

tsbias@actcom.co.il







כתבות נוספות