שאלה
שלום. לפני שנים בהיותי בת 13 נסעתי באוטובוס ציבורי. לפתע עלה לאוטובוס אדם ערביוהתיישב. אני פחדתי מאוד מאוד מאותו ערבי והתפללתי לה' שהנסיעה תעבור בשלום. בנוסף לקחתי על עצמי כנדר שאם הנסיעה תעבור בשלום - אני אקפיד לא לשחות שחייה מעורבת. ב"ה הנסיעה עברה בשלום ואכן השתדלתי להקפיד לא לשחות מעורב. לאחר זמן תקפה אותי חרדה שנדרתי נדר, שהרי אסור לידור. היו שאמרו לי שאין דבר כזה נדר במצווה, שהרי גם כך אסור לשחות מעורב ומה עניין ידור זאת? (אם כי יש שיגידו שמותר לידור מצוות "נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צידקך"). אינני זוכרת אם ממש ביטאתי בפה את הנדר, ואינני זוכרת אם התמשתי במילה נדר- אם כי נראה לי שכן שהרי זה מטריד את מנוחתי עד היום.
האם זה באמת נדר?
אם כן כיצד לפטור אותו?
האם זה משנה שאני עדין רווקה בבית אבי?
תודה רבה
תשובה
שלום רב:
בשולחן ערוך בחלק יורה דעה סימן ר"ג סעיף ה' נאמר שבעת צרה מותר לנדור ומוסיף ואומר שאם אדם רוצה לחזק את עצמו במצווה מסויימת מצווה להשבע ולנדור כדי לזרז את עצמו.
בשולחן ערוך בחלק יורה דעה סימן ר"י נאמר שהנדר חל רק שמבטאים אותו בשפתיים אבל אם זה רק בלב אז אין זה נדר.
מיכאל ברום