שאלה
שלום וברכה!
בדיוק לפני כמה ימים ניתקתי קשר עם בחור מדהים ומיוחד שהכרתי..
ניהלנו קשר מאד מאד מוזר שיותר מתבסס על קשר טלפוני ואיזה 5 פגישות בערך..
משכנו את הקשר...ואיזה 7 או 8 חודש אנחנו ביחד..
אני דתיה..ובכל זאת זה לא מנע ממני להקשר לאותו בחור ולנסות איתו קשר...
הוא לא דתי אך יש בו מן המסורת ויש בו בהחלט את הפוטניצייל להכנס עמוק לדת..
נהלנו הרבה מן השיחות על הדת..ואפילו הוא דבר יותר..וכמובן שמרנו נגיעה והוא קיבל וכיבד בהבנה רבה..
בסך הכל רק התרשמתי ממדותיו הרבות שאין בכל אחד שזה..
צניעות,ענווה, ביישנות,טוב לב ועוד הרבה...
אבל כמובן שיש או היה את האבל הזה...
לא יודעת אבל כנראה כמה שניסיתי לשכנע את עצמי שאני נמשכת אליו זה לא עבד..
בקיצור לא הייתה משיכה פיזית לאותו בחור..
לא שהוא מכוער פשוט לא היה קליק..
ולכן לצערי הרב חתכתי את הקשר איתו שהסיבה העיקרית היא על עניין מהשיכה..ועוד כמה סיבות פעוטות ביותר..
השאלה הנשאלת היא..
האם שגיתי בהחלטה??.
כי גם שניתקתי איתו קשר לא הייתי שלמה עם זה...ונורא נורא עצוב לי שהמשפט הזה מתחולל בראשי "לא יכולה איתו וגם לא בלעדיו"...
הרי אנחנו עושים טעיות לפעמים..אז יכול להיות שפספתי את המשהו שלי???
כי הוא בן אדם מדהים שלא פוגשים יום יום..
אני מאד חוששת שהאינטואיציה שלי טעתה לגביו ..
ובכלל הוא טען שאם החלטתי לנתק איתו או אפילו העלתי את המחשבה הזאת זה גם קשור לאלוקים וזה משמיים...האם הוא באמת צודק???????
אוף אני בתקופה שאני לא סגורה על עצמי ואיתו הייתי מבולבלת וגם בלעדיו...
מה אני עושה???
האם פעלתי נכון והוא כנראה לא הזויווג שלי..
או שהוא כן...ויכול להיות שאלוקים יתערב "ויקשר" איכשהו בנינו שוב...????
בבקשה תעזרו לי אני יודעת שפיצצתי אתכם בשאלות אבל אני בהחלט חשה רע אחרי ה"פרידה"...
תשובה
בסד
שלום רב.
סליחה על האחור הרב..
נתתי לך זמן להרגע.........
אני מבין ללבך ...כל פרידה היא קשה כמו כל ניתוח ..
יש לנו את הכוחות לעמוד בכך אם אנו יודעים כי הנתוח נועד להציל חיים הנתוק התבצע כדי לחיות יותר טוב ונכון ....
אין זה נכון להקים בית על גבי כל כך הרבה קרעים ואי הסכמות ..........
לעולם לא ישכון השלום בבית שהפערים והתפיסות שונות בתכלית...כן כן מקים מצוות ומי שאינו ...הם שונים בתכלית .!למשל אי אפשר לשתות מהיין שנגע ...(הגם שישנם פתרנות הלכתים..)
אי אפשר לחנך ילדים בבית מוזר זה וכמובן אנני פוגע באף צד בהנחה שהכל מכבדים את הכל..ולא כופים איש את דעתו על רעהו.
טהרת המשפחה .כשרות. שבת.חינוך ילדים. לא מאפשרים
חיים נורמלים ...
הכל לטובה ,הודי להשם שפקח את עינכם עכשיו לא אחר כך ...ויהי רצון שתמצאי את החתן המיועד לך מששת ימי בראשית ..את החצי של הנשמה שלך..!
(אם במקרה זה הוא החצי המיוחל ...אז הוא יחזור וילך לקראתך בקיום המצוות...)
חכמים אמרו לנו כי "רק מהשם אישה לאיש."
השם הטוב רק הוא מזווג זווגים ...ומצליח.
בברכה