שאלה
שלום רב.
קראתי פה מספר תשובות בנושא, וזה לא עונה עדיין על השאלה שלי שאשאל.
אני יוצאת עם בחור לקשר רציני. הבחור היה אצלי בבית במוצ"ש האחרון, והיינו כאן לבד.
קצת תיאור על הבית שלי- אני גרה בקומה שלישית בבניין, כאשר החלון הגדול בסלון שלנו משקיף על השכנים בבניין ממול (הם למעשה רואים אותנו גם)
כאשר הבחור נכנס, רציתי להשאיר את הדלת קצת פתוחה, והוא אמר- "לא, תשאירי את החלון פתוח" פתחתי את החלון בסלון. לבסוף בכלל היינו הרבה מהזמן במטבח (איני זוכרת אם החלון שם היה פתוח או לא).
מאוחר יותר חזרנו לסלון, והוא סגר את החלון כי היה לו קר. אחרי כמה דקות שזה הפריע לי פתחתי את הדלת קצת. הוא אמר שמספיק שאני אשאיר אותה לא נעולה, השארתי אותה פתוחה קצת.
למרות שהיינו כמה שעות לבד בבית, לא עברנו על אף איסור נגיעה (מלבד אולי ייחוד). אנחנו שומרים על עצמנו מאוד בקטע הזה בגלל שאנחנו יודעים ששנינו יכולים ליפול בזה בקלות. אני מבינה שאיסור ייחוד הוא למעשה גדר כדי לא לעבור על איסורים חמורים יותר.
שאלתי היא בעצם מה ממה שסיפרתי הוא נכון, מהו הדין. (האם חלון גם בקומה שלישית עוזר להשאיר פתוח?) ואם עברנו על איסור ייחוד, מה ניתן לעשות כדי לא לעבור עליו שוב? להשאיר דלת פתוחה?
תודה!!!
תשובה
שלום לך
איסור הייחוד נובע מהחשש של חז"ל שבן ובת שנפגשים במקום סגור לבד ייפלו הן בנגיעה וחמור מכך - בביאה. כיוון שזו הסיבה הרי שהמבחן לייחוד הוא האם בני הזוג מרגישים שם יותר מדאי בטוחים עד כדי שיגיעו למגע ולביאה. כיוון שהבית לא היה נעול זה כבר מוריד את רמת הביטחון שלכם וממילא את היכולת שלכם ליפול. אך אם את ידעת שהבית יהיה עכשיו ריק במשך הזמן שאתם בו הרי ששוב חזרנו לבעיית הייחוד. מה שחשוב לי להבהיר - ייחוד אינו תלוי בזה שהחדר לא סגור הרמטית - גם במדבר לבד עוברים על ייחוד למרות שהכל פתוח! ייחוד נקבע לפי השאלה האם ישנה יכולת לאחרים לבוא ולהפריע או לא.
הערה בשולי הדברים: כיוון שאת מודה בזה ששניכם יכולים ליפול ומועדים לכך הייתי מציע לכם להפגש במקומות ציבוריים ולא בפרטיות גם אם האיסור הפורמאלי של ייחוד לא רובץ עליכם.
אריאל