שאלה
שלום ,
האם לדעתכם ומבחינת ההלכה ראוי לאסוף ולפרסם שמות של שותפים לפשע, כגון שוטרים אנשי יס"מ מפקדים מח"טים וכו' [ולא חיילים סתם]
ושל אנשי בתי הסוהר שידועים בהתעללותם,וחברי כנסת שתמכו ושל חברות שעזרו וקיבלו על זה כסף כגון הסעות והריסה ושירותים כימים ומכולות והובלות וכיוצא בזה, על מנת שהעולם והעם ידעו את שמותיהם
כדי לבייש אותם על שלקחו חלק בפשע?
אם כן, אז של מי מהם כן ואם יש כאלו שלא אז בבקשה תפרט, ואם לא, אז למה לא, הרי הם עשו לנו עוול בלי להתבייש בזה, למה לא לבייש אותם? וגם אם כן, האם למיטב ידיעתך יש בעיה חוקית בזה? כלומר האם אפשר להיכנס על השתתפות בהכנת רשימה כזאת לכלא? אשמח אם תתיעצו עם איזה רב גם כן, כדי שלא נעשה טעות בלתי הפיכה... תודה רבה מראש על התשובה והטירחה.
תשובה
שלום לך.
שאלתך היא שאלה חשובה מאוד וכבדת משקל. ניכר מן השאלה הרצון לפעול ולפרסם את מהרסי ארץ ישראל ומאידך ניכר גם הרצון לשמור על המסגרת הנכונה, הן מבחינה חוקית והן מבחינה הלכתית. כל הכבוד על כך.
התשובה, לפי עניות דעתי, היא שבהחלט יש מקום לפרסום שכזה. עד כמה שידוע לי ישנו גם אתר אינטרנט שעוסק בכך (קוראים לו ´בושה´, shame באנגלית). ישנה חובה להוקיע את הרשעים ולהזהיר מפניהם.
כמובן, הבעיה שתיתכן בכך היא לשון הרע שאסורה ואפילו אם הדברים המדוברים הם אמת. צריך לעיין בכללים שכותב החפץ חיים על אמירת לשון הרע לתועלת,אמירת לשון הרע בנושא שהוא כבר מפורסם ונעשה בפני רבים וכו´, והדברים הם ארוכים, אבל נראה לי שאפשר לומר אותם ואני ממליץ לבדוק אותי. . .
לגבי השאלה על מי לפרסם - צריך להפעיל שיקול דעת משתי בחינות. הראשונה היא עד כמה היו הדברים קשורים לפעילות האסורה. גם חיילים סדירים שעסקו בהגנה על גבולות הארץ קשורים לעניין, שהרי אם הם לא היו עושים זאת היו עושים זאת חיילים אחרים ואז היו פחות כוחות לפינוי, אבל וודאי שאין להוקיע אותם על כך - זהו קשר עקיף מאוד מאוד.
הדבר השני שיש לבדוק הוא עד כמה ההוקעה היא מוצדקת ויעילה. להוקיע כל חייל שעסק בפינוי בצורה זוטרה מאוד, כגון שעמד ושמר מסביב ליישוב שלא יסתננו אליו שוב אנשים, לפרסם את שמו וכו´, זה דבר לא יעיל. גם חברות אוטובוס שהן ממשלתיות ולא היה ביכולתן לסרב וכו´ הן אמנם שותפות אבל לא מבחירה, ואת הנהגים שהסכימו למשימה הזו זה לא יעיל להוקיע, אבל מי שעסק בפעילות בצורה רצינית, אטם את ליבו, וגם יש משמעות לפרסומו, וודאי שאדם כזה יש להוקיע ולא לטשטש את אשמתו. ייתכן שהוא עשה את הדברים בכאב, ייתכן שהיה לו קשה לסרב לפקודה מפני שהיה מאבד בזה את פרנסתו ועוד ועוד תרוצים, אבל אלו תרוצים למעשה אסור שאנחנו מוקיעים את עושיו, למרות כל תרוציהם.
לגבי החוק - אינני יודע. אפשר אולי לשאול באתר ההוא. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לחזור אלי או לכל משיב אחר.
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il