האם לעבור אולפנא בעקבות מצב דתי?

שלום יקרה.
המצב שתארת בהחלט לא פשוט.
כיתה ט´ זה גיל אמצע. זה ממש גיל בו כל אחד מתפתח וכבר מתחיל לבנות לעצמו אישיות. אתה פתאום מתחיל לקלוט שאתה כבר לא ילד, ושיש לך אישיות משלך, רצונות, שאיפות, חלומות, רגשות וכו´. הרבה מתחילים שינוי בגיל הזה. שינוי שנמשך עד גיל הרבה יותר מאוחר. בכלל, גילאי התיכון הם גילאי ההתפתחות העיקריים. לא סתם זה נקרא גיל ההתבגרות.
ככל שהסביבה הולכת נגד רצונותיך ושאיפותיך, כך קשה לך לפתח את האישיות שלך.
אם היו לך רק שתיים שלוש חברות לא כל כך דתיות, הייתי אומרת לך לנסות לפתח עוד קשרים עם בנות שפחות או יותר חושבות כמוך, ושאת רואה שהן מתפתחות פחות או יותר בראש שלך. אבל לפי הנראה זה עניין שכבתי. בו את יחסית השונה... וזה ממש לא פשוט.
קודם כל אני חייבת לציין שעצם העובדה שאת רוצה ללכת אחרת מהזרם, שאת מספיק בוגרת כדי להבין שיש עוד דברים בחיים, ושהגיע הזמן להתבגר, מעידה עלייך מאוד, ומראה קודם כל כמה כוחות יש לך, ואיזה אישיות את.
אז, מה עושים?
המצב באמת מורכב, ולי כאדם מבחוץ קצת קשה לעזור לך.
יכול להיות שהפתרון הוא מציאת אולפנא שמתאימה לך. ויכול להיות שזה מקומך, ומכאן גם תוקף תפקידך. ואז, מה שאת צריכה לעשות זה למצוא לך שתיים-שלוש חברות שכן חושבות כמוך, וכן בראש שלך, ולהתרכז בחברות איתן, וכך לא יפגעו קשרייך עם שאר השכבה. את תמצאי את המענה האישי שלך בחברותייך הקרובות, ולא כל כך יפריע לך מה השאר עושות ואומרות ותוכלי להמשיך בקשרייך החברתיים.
אך, אינני יודעת באיזה מין השניים את נמצאת.
על כן, מה שאני מציעה לך זה כמה דברים-
1. כדאי שתתייעצי עם אדם קרוב שמכיר את הנפשות הפועלות. זה יכול להיות מחנכת, יועצת, הורים, מי שנראה לך שתוכלי לדבר איתו בכנות ובפתיחות. ספרי על חששותיך ועל רצונותיך, ויחד תמצאו פתרון הולם.
2. נסי בכל זאת למצוא עוד מישהי אחת לפחות שכן הולכת איתך באותו ראש, ושאת יכולה לחזק את הקשר ביניכן. מצאי אצלה אוזן קשבת, וחברות אמיתית.
3. בנתיים, כן תתרכזי בבניה עצמית. תלמדי (גם אם במסגרות אחרות שתמצאי- שיעורים, תנועת נוער, התנדבות- קשרים חברתיים נוספים...) ותעבדי על דברים שחשוב לך להתפתחות האישית. אינך חייבת לנתק לגמרי את הקשרים שלך עם הבנות. המשיכי להיות נחמדה וטובה לכולן. אולי דוקא מתוך דיבור איתך הן יקלטו איפה הן נמצאות...
4. כמובן, שאני כאן, אם את רוצה לדבר , להרחיב ולשתף יותר. את מוזמנת לשוב ולפנות אליי, ונרחיב יחד את הדיבור על כל הנושא. ואם יש נושאים אחרים שאת רוצה ללבן אותם, את גם מוזמנת לכתוב לי שוב, בשמחה!

אני מקווה שתמצאי את הדרך הטובה לך ביותר, ואת הפתרון הטוב ביותר לכל מצב.
אני מקווה שעזרתי לפחות במעט.
אני בטוחה שתבונתך וכוחותיך יובילו אותך למקום הנכון.
לעולם אל תשכחי את עצמך ואת אישיותך! תנסי כמה שפחות להגרר, ואם את רואה שזה קשה מדי, תתנתקי.
אני ממש מאמינה בך ובכוחותיך!

המון הצלחה!
אור וטוב,
שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org.il