שאלה
שלום ,
אני לומדת בכיתה י"א האולפנה במרכז .
אני מאוד רוצה להיות חלק מפרוייקט של"פ ועכשיו זו התקופה של המיונים , חשוב לי מאוד לתרום ולתת לקהילה .
הבעייה היא שההורים שלי מתנגדים בטענה שזה לא יטיב עם הלימודים וגם הם רוצים אותי קרוב אליהם .. ושבעז"ה אתרום בשירות לאומי . ובכל זא איך אוכל לשכנע אותם ?
אני מאוד מבולבלת , מצד אחד אני כ"כ רוצה להיות חלק מהפרוייקט הזה , אני לא מרגישה שייכת במקום שלי ( למרות שמבחינה חברתית מאוד טוב לי ) , אני חושבת שיש לי עוד מה לתת , אני לא מרגישה שאני מממשת את עצמי אם זה בסניף או באולפנה .. אני לא מרגישה שאני באמת נותנת מעצמי , זוהי תקופת הנערות שלי ואני רוצה עשייה , וכמה שיותר , כשאגדל ואוכל להגיד , עשיתי כך וכך , בעז"ה כשאקים משפחה אני לא יודעת אם יהיו לי הזמן והכוחות והמסוגלות כמו שיש לי עכשיו ..
ומצד שני גם כיבוד הורים זה חשוב .. אז אולי אוותר על הרעיון ? לוותר בעצם על האדם שאהיה ? נראה לי שאם אהיה חלק משל"פ הפרוייקט יהווה חלק נכבד מעיצוב האישיות שלי , ממי שאהיה , וקשה לי לוותר ..
מה לעשות ?
תודה מראש !
תשובה
שלום לך יקרה,
יישר כח על השאלה היפה ועל הרצון לעזור ולתרום. עצם הרצון והחשיבה שלך על של"פ מצביעים על זה שאת אחת עם חשיבה כללית על עם ישראל, על עשייה ועל אכפתיות במידה גדולה.
ועוד יותר יישר כח על הרצון הגדול לכיבוד הורים. ממש לא מובן מאליו בימינו.. אשרייך אחותי.
חשוב קודם כל לומר שממש לא משנה מה בסוף תהיה ההחלטה – ללכת או לא, את תשמרי על צורת החשיבה הגדולה הזאת, על הראייה הכללית של עם ישראל, כי רואים מהשאלה שלך שזה בטבע שלך.
וכידוע, מתוך ראייה גדולה - אפשר לעשות דברים גדולים.
ההתאמה לשל"פ היא קודם כל עניין אישי, ורק את יכולה לענות לעצמך על שאלות מסויימות.
לכן לפני שנתייחס לפן של כיבוד הורים, בואי ננסה להבין דברים שקשורים אלייך.
לא בהכרח לא ללכת לשל"פ יגרום לך לוותר על האדם שתיהי,
כמו שמצד שני – יש מצב טוב שזה יקפיץ אותך כמה צעדים קדימה..
אני מניחה שאת יודעת עד כמה של"פ הנו כלי היכול להוות תרומה גדולה וחשובה לחברה שאליה תגיעי, לכן לא ארחיב על כך, אך נתייחס ל[יתרונות] נוספים הנוגעים לך -
[קבלת אחריות] - מסגרת של של"פ בנויה ברובה על אחריות אישית. אחריות לפרטים הקטנים כמו: לקום בבוקר בזמן ועד לפרטים הגדולים יותר הנוגעים למהות השל"פ עצמו. מסגרת כזאת תעצים ותפתח את נקודת האחריות האישית שלך. כלפי עצמך וכלפי אחרים.
[יציאה מהבועה] - עד עכשיו, גדלת בסביבה מסוימת. מוכרת ותומכת. היציאה לשל"פ יוצרת מפגש עם מציאות אחרת, השונה מן המציאות אליה היית רגילה עד עכשיו. החשיפה הזאת, יכולה לעזור לנו לגדול. לצמוח. ללמוד לפקוח עיניים, לראות ולקבל את מי שמסביבנו, גם כשהוא שונה מאיתנו..
[מנהיגות] - בשל"פ, את המובילה. יש לך את החופש לעשות. להשפיע.
זאת אחלה דרך ללמוד להיות ראש גדול.
אבל כמו כל דבר, יש למטבע גם צד שני, וה[חסרונות] של השל"פ יכולים לבוא לידי ביטוי גם כן.
[איבוד מסגרת] - אחריות אישית הינה דבר יפה וחשוב. מצד שני, העצמאות הזאת יכולה להוביל לאיבוד המסגרת. כלומר, אפשר בקלות לבזבז זמן שאין לך אפ´חד על הראש, לוותר על דברים, להזניח את עצמך ובסופו של דבר – גם את המטרה לשמה הגעת.
[עוגן של בית] - בשל"פ נמצאים מחוץ לבית. מחוץ לבועה מגנה והעוטפת. את אחראית לעצמך, בדיוק כמו שכתבנו קודם... והבית לא נמצא קרוב, כדי להוות תמיכה בעת הצורך.
[גיל צעיר] - עם כל הרצון והמרץ המבורך, ולמרות שנראה לך ממרומי גיל 17 שאת ענקית, עדיין זה גיל בו אנחנו מעצבים ובונים את האישיות. החבר´ה, אליהם הגעת לשל"פ, יהוו את החברה שלך מסביב. לכן, קל להיות מושפעים גם אם נמצאים בעמדת משפיעים. ויכול להיות שיהיו דברים שבמבט ראשון לא ימצאו חן בעיניך, אבל מה תעשי? לא נעים מהחבר´ה... בעיקר כשמדובר בבני גילך בסה"כ.
כל נקודה שנכתבה כאן, יכולה להיות יתרון וחיסרון בו זמנית. תלוי איך נסתכל עליה.
ותלוי כמובן, מי האדם בו מדובר ועם איזה מטען הוא מגיע.
הההחלטה ללכת לשל"פ דורשת בגרות אישית, וצריך לעשות אותה בכובד ראש.
לא מספיקה הסיבה ש´בעוד כמה שנים אני יוכל לומר שעשיתי כך וכך´.
צריך לדעת שכמו שאפשר לתקן ולהועיל, אפשר גם חלילה, להיפך.
לכן, כדאי לבחון בעיניים אמיתיות האם זה מתאים לך.
אחריות כלפי הכלל, היא גם היכולת לומר: "לזה, אני לא מתאימה היום".
לסיכום, הייתי מציעה לך לשבת עם עצמך ולכתוב אילו נקודות יהיו לך לחיסרון ואילו ליתרון,
לשבת עם ההורים שלך ולהבין איזה נקודות מפריעות להם.
להבין עם עצמך למה זה כלכך חשוב לך, ולומר להם את זה.
אני מאמינה שאם תשבו, תדברו ותציפו את כל מה שמפריע/ מפחיד/ מניע את ההחלטה שלכם לצד מסויים כן תוכלו להגיע להסכמה.
שיהיה בהצלחה גדולה להחליט,
וכמובן – שיהיה לטובה!
חברים מקשיבים.