שאלה
אני חיה בחברה שלא רק שיש בעיות צניעות וכד'- אלא אין אפילו שאלות סביב העניין. אני לא רוצה לפרט אבל בגדול אין אפילו שאלה של אוירה והשתפרות דתית. הורי הם מהדור שהקים ובנה ישובים- פחות התעסק ברוח... אני חריגה לא רק בכך שאני הולכת עם חצאיות (יש עוד כמה כאלה) אלא גם בחולצות השק שאני הולכת איתם. אבל אין לי בעיה עם זה. אין לי ספק בענין הצניעות, זו לא שאלה מבחינתי. הבעיה היותר רצינית היא ההתלבטות בין אם להישאר מקושרת לחברה זו או לא. מצד אחד אני יודעת שמבחינת ההלכה אני לא צריכה לחיות בחברה מעורבת, וברור שהחברה הזו גם לא מושכת לשום כיוון רוחני משמעותי, אין הרבה דיונים מעמיקים, אלא מאוד חיים את הרגע. אני גם לא פוחדת מבדידות כי יש לי משפחה שמאוד כיף לי איתה וחברות מחוץ למושב, וחוץ מזה אני יודעת שאהבת ה' היא המכרעת פה ואם צריך לפרוש מהחברה הזו אעשה זאת.
אך מצד שני יש עניין להישאר בחברה גם כשהיא לא אידיאלית, להיות עם עמ"י (גם הם חלק בעם שצריך דחיפה רוחנית), במיוחד כשיש לי מקורות שאיבה רוחניים מחוץ לחברה זו.
מצד שלישי- אני רק בת 15 ולא בטוח שבאמת זה הזמן לתקן את העולם כשאתה בודד במערכה, אני יודעת שאני צריכה עוד ללמוד הרבה עד שאוכל לדבר באת עם חבריי בקור ובנחת רוח, אך האם כח המעשים והנוכחות לא חזק גם כן, ולכן אני כן צריכה לשמור על הקשר עם החבר'ה?
ואם הובנתי לא נכון - אלה בני נוער מדהימים שאני אוהבת בכל ליבי ואין לי שום דבר נגדם- ההיפך הוא הנכון, אך השאלה היא לא האם אני לא צריכה להיות קשורה אליהם, אלא האם כדי להיות קשורה לדברים אחרים אני צריכה לעזוב את הקשר איתם? (סליחה על אורך השאלה והפירוט הרב, ניסיתי לתמצת...)
תשובה
שלום לך יקרה!
יישר כח על השאלה החשובה, בטוחני שישנם בני נוער רבים העומדים בפני דילמה זו, ובשאלתך תעזרי גם להם.
אנו מתפללים יום יום "אל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון", אנחנו מבקשים מבורא העולם שלא יעמיד אותנו בפני נסיונות שאולי לא נוכל לעמוד בהם. אני מתכוונת פה לנסיונות שניתן להיכשל בהם.
את בעצם במצב ניטרלי, לא משפיעה ולא מושפעת, לכן, בכדי לשמור על מצב זה, במקרה שלך, לעניות דעתי, אל תתחברי אליהם יותר מידי.
כמובן שאל תתנתקי, כי הרי אלה חבריך, תבואי לפעילויות הנראות לך לפי שיקול דעתך.
אני מנסה לומר שאת צריכה ללכת על חבל דק מאוד, מצד אחד, לא לפגוע בחבריך, ואז יווצר מצב שאנו לא רוצים להגיע אליו, שיחשבו עליך שעזבת אותם כי את מרגישה שאת יותר טובה מהם.
אבל מצד שני אנחנו לא רוצים שאת תפגעי ותרדי מרמתך.
לכן, כל הזמן תבדקי האם זה לא פוגע בהם והאם זה לא פוגע בך.
מה שאת יכולה להתרחק, תתרחקי, בזהירות.
ובעז"ה, כאשר תעמיקי בלימוד אמונה, תרגישי בטוחה שעצמך ובכיוון חיים שלך, תוכלי להשפיע ולעשות רק טוב בעולם.
ואל תשכחי שאת הבסיס של האמון ושל החברות את בונה עכשיו, בזה שאת איתם ולא מתנתקת לגמרי.
מקווה שעזרתי לך,
אשמח לשמוע את תגובתך,
רעות
yohi253@walla.com