האם לא טעו הרבנים שלא התכוננו ליום שאחרי?

שלום וברכה,
קשה לי לענות בשם "הרבנים", כי איני רואה עצמי דובר שלהם וודאי שלא שופט שלהם חלילה. הדברים אמורים במיוחד בנושא כל כך רגיש, שמתייחס לסיטואציה כל כך לא רגילה ומורכבת מאוד. זו תהיה קצת יהירות מצידי אם אנסה בכמה משפטים לחוות דעה על "הרבנים".
ברצוני להעיר רק כמה הערות:
א. להעמיד דברים על דיוקם: כמעט כל תלמידי החכמים בהחלט הכינו את הציבור לאפשרות של גירוש. הם לא יצאו עם זה בהכרזות ציבוריות, כי הכרזה כזו היתה מחלישה מאוד את רוח המאבק ואת הסיכוי לנצח. אבל בשיחות פנימיות עם תושבי הגוש הם בהחלט התייחסו לאפשרות הזו. למשל, הרב אליהו בשיחה עם תושבי הגוש 10 ימים לפני הגירוש נתן הדרכות מפורטות שהתייחסו גם לאפשרות של גירוש.
ב. זו לא חכמה לדבר במבט לאחור. המציאות היתה מאוד מורכבת, והתכוננות יתר לאפשרות של גירוש היתה ממוטטת את המאבק. למשל, כדי לחתום על הסכם עם המנהלת היה צריך לחתום מראש שעוזבים את הבתים בתאריך שקבעה הממשלה. ברור שאם התושבים היו חותמים על הסכם כזה, הם היו בעצם נכנעים מראש.

יש עוד מה להאריך אבל כאמור איני רוצה לשים את עצמי במקום שאינו שייך לי,
כל טוב
יעקב