האם יש רב שצריך להוציאו מבית המדרש?

בס"ד

אתה בעצמך הגדרת שיש דעות שמקומם לא בבית המדרש. וחכמינו כבר קבעו שמי שמערער על מקור הסמכות של חכמים – מקומו יכירנו מחוץ לכתלי בית המדרש.

אם אתה מקבל את כללי הדיון ההלכתי ויודע מה מקומך ומה מקומם של אחרים. מה כוחך ומה הם גבולת סמכויותך – אתה יכול לומר דעה חריגה ויקבלו אותה או ידחו אותה או יקבלו חלק ממנה היום או מחר.

זה בגבולות הדיון.

אבל אם אתה לוקח סמכויות שאינם שלך – אתה מוצא החוצה.

הדוגמא המקראית היא [זקן ממרא]. מותר לו לחלוק על בית הדין הגדול שבירושלים ולהשמיע שעה שונה מהם, אבל אסור לו להחליט שהם כל כך טועים עד שהוא מורה לציבור לנהוג הפך מהם.
זה נקרא "זקן ממרא" ומקומו לא בבית המדרש.

יש מושג של [מורה הלכה בפני רבו] שגם הוא אין לו מקום לא בבית המדרש ולא בכלל, והוא דומה לזקן הממרא דלעיל. רק שזקן ממרא הוא כנגד כלל ישראל והמוסד המרכזי של פסיקת ההלכה בישראל. והמורה הלכה בפני רבו הוא פוגע בסדר מסירת התורה. שהוא חושב שיש לו תורה משלו ולא מכיר בעובדה שיש סדר למקרא. וכל תורה שאין לה בית אב - אינה תורה.

הדוגמא המפורסמת ביותר היא של ר' ירמיה שהוצא מבית המדרש על שאלה ששאל וכך זה מתואר בגמרא. בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כג/ב

שם מסופר על גוזל שנפל מהשובך שנקרא "ניפול" אם הוא נמצא בתוך חמשים אמה לשובך - הרי הוא של בעל השובך. חוץ מחמשים אמה - הרי הוא של מוצאו.

בעי ר' ירמיה רגלו אחת בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה מהו?

[ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא!!]

ומה כל כך חמור בשאלה זו?
הרי בגמרא יש שאלות הרבה יותר קשות ודקדקיות יותר מזו. מה כל כך חמור שנקטו נגדו בצעד כל כך חריג וקשה?

אלה שחכמים קבעו חמישים אמה כי לדעתם זה המרחק שניפול מרשה לעצמו להתרחק מהשובך של אמא שלו. אם הוא נמצא יותר רחוק מרחק זה – הוא לא שייך לשובך הזה.

וקושית רבי ירמיה היא מי אמר לך שדוקא מידה זו? האם לא יכול להיות שגוזל ילך קצת יותר רחוק בצעד אחד?

הערעור ההגיוני הזה על הקביעה המספרית יכול להרוס את כל התוקף של סמכות חז"ל. ולמה?
וכך אפשר להקשות על כל מידות חכמים. וכך אפשר להקשות על כל מערכת שקובעת כי נסיעה במהירות של תשעים קמ"ש - היא חוקית. ומאה קמ"ש - לא חוקית.

אם יבוא נהג ויקשה ויאמר" מי שמכם לקבוע דוקא תשעים קמ"ש - לא מסוכן, ותשעים ואחד קמ"ש - מסוכן. מבחינה הגיונית שאלתו בודאי צודקת. אבל שאלתו מערערת את סמכות המערכת שבודאי צודקת לקבוע כלל הגיוני שבלעדיו אין אפשרות לקיים מערכת שלטונית בונה ומתקנת חברה.

לכן הוא הוצא מבית המדרש?

ובגמרא במסכת בבא בתרא דף קסה/ב מסופר למה הוא חזר לבית המדרש.

שלחו מתם חברייא לר' ירמיה עד אחד בכתב ועד אחד על פה מהו שיצטרפו?
שלח להו: אני איני כדיי ששלחתם לי אלא כך דעת תלמידכם נוטה - שיצטרפו.

[ועל דא עיילוהו לרבי ירמיה בבי מדרשא.]

בגלל תשובה זו החזירו אותו לבית המדרש. וכל אחד יכול להבין מעצמו למה הוא חזר בעקבות התשובה ובעיקר בגלל סגנונה.

בהצלחה