שאל את הרב

האם אני צריכה לעזור לו? איך?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 14/03/06 03:34 יד באדר התשסו

שאלה

שלום,

יש מישהו בשבט שלי שפעם היינו ידידים די טובים ואז אני התחזקתי והוא נשאר איפה שהוא היה...

והתרחקנו ועכשיו הוא שואל אותי על ההתנהגות ה"מוזרה"

שלי למה אני לא רואה טלוויזיה שומעת רק חסידי לא נוגעת בבנים אפשר לחשוב..הרי ה' אוהב אותנו לא אז למה כל האיסורים האלה ומי אמר שהם בכלל נכונים

השאלה שלו מאד שימחה אותי ורציתי להפנות אותו לכל מיני דברים שקראתי כדי לעזור לו והוא היה יותר בכיוון של לדבר והתחיל לשפוך ת'לב בקשר לקשר שלו עם אלוקים ומה הוא חושב וכל מיני דברים כאלה אני כל כך שמחתי שסוף סוף התעוררו אצלו סימני שאלה אבל.....הוא לא רצה לקרא כלום הוא רצה רק שאני יסביר לו בעצמי.

ואופפ אני ממש לא יודעת מה לעשות אני ממש רוצה לעזור לו אבל תמיד אומרים בכל השאלות על דברים כאלה שעדיף יותר שבנים יחזקו בנים ובנות יחזקו בנות אופפ מה אני עושה איתו?? לדבר איתו או לא? ובכלל ההיתי שמחה אם תגדירו לי בדיוק אם מותר לדבר אם בנים או לא...אני ממש לא הבנתי איפה עובר הגבול?

תשובה

שלום לשואלת היקרה!!
ראשית כל הכבוד על האיכפתיות שאת מפגינה, זה ממש יפה שאת מנסה לעזור לו.
את צודקת בהחלט שעדיף שבנות תשבנה לבנות ובנים לבנים כדי לא ליצור קשר נפשי.
הבעיה היא שאם תסרבי לענות לו יתכן וכל הרצון להתחזקות יעלם..

אם אדם רוצה להתחזק יש לו הרבה דרכים לבצע זאת.
את יכולה להציע לו ספרים, את האתר של חברים מקשיבים..., רבנים.
ואם עדיין הוא בשלו – שהוא רוצה רק לדבר איתך- אולי זה מראה שבעצם השיחה עמך זה מה שחשוב לו ופחות ההתחזקות??


ניתן לומר לו כך:
"אני מאד רוצה שתתחזק ושתקבל תשובות על שאלותיך, אך עדיף שיעשה זאת מישהו מוסמך ממני שמבין בענין יותר. כך גם תקבל תשובות רחבות ומעמיקות.
דע , שבחירתי לא לענות לך לא נובעת חלילה מחוסר אכפתיות, אלא מתוך אמונה שקשר בין בנים לבנות (אפילו אם הוא נפשי בלבד) אינו בריא ועלול לגרום לקשיים אח"כ- כשנבנה משפחות.
המטרה אינה מקדשת את האמצעים- איני יכולה לשוחח עימך אפילו לשם מטרה טובה שכזו כמו לחזק אותך, באמצעים שאינם לגמרי כשרים."

חשוב שכשתאמרי תביעי אכפתיות, אך עם זאת החלטיות- "באם רצונך באמת להתחזק יש לך דרכים לעשות זאת!" (אל תתלה בכך שאני איני עונה לך את חוסר ההתחזקות.)

ולשאלתך השנייה-האם מותר לשוחח עם בנים..
אנו מרבים לשוחח על איסור נגיעה הגופני.
איני מכירה כמעט בני נוער שאינם מכירים את המושג.
אולם מתי מדברים על איסור הנגיעה הנפשי???
האם לא ניתן לפתח קשר עמוק עם מישהו שמקשיב ומבין גם בלא לגעת בו..?
האם שיחות נפש, דיבורים ארוכים, מבטים ודקויות של נפש אינם מסוכנים בה במידה כמו מגע?.
ובמיוחד בנות... שאצלן הפן הנפשי והרגשי מפותח פי כמה, צריכות להזהר מהפן הרוחני שבקשר "סתמי".
ולכן-
[כמה שפחות – כן ייטב.]
איני יודעת באיזה חברה את נמצאת, באיזה סניף, קצת קשה לי לענות על השאלה הזו בלי לדעת נתונים כאלו,
כדאי שתגדירי באופן מדויק עם אלו בנים את באה במגע ביומיום, ותשלחי אלינו שוב- כך נוכל ביתר קלות לומר האם מותר לשוחח עימם או לא.

ברכה והצלחה...
שוב יישר כח-

אם תרצי שארחיב-אשמח!!-אני מצרפת את האימייל שלי...
רחל,
rachelulu@walla.com

כתבות נוספות