שאלה
שלום רב!
כבוד הרב יכול להסביר/לחזק/לייעץ מה קורה פה
גשם לא יורד ושכחנו שבכלל חורף,
על כל מחבל אחד שאנו פוגעים הם רוצחים הרבה יהודים(לא לדבר על כמה יתומים נוספים כל שבוע..)
האבטלה והעוני גודלים מיום ליום ואין די לצרותנו.
המצפה לישועה ומנסה לא להישבר.
תשובה
בס"ד
השאלה שלך יכולה להתפרש כ"תפילה וזעקה" - ואם כן - אני מצטרף אליך.
אם דבריך הם "שאלה" - האם אלוקים עזב אותנו? - אני חושב שאנחנו מוקפים ניסים בלי סוף בארץ ישראל.
ראה כמה ניסים יש לפנינו:
בכלכלה - אחרי שלא ראינו איך נראית מחרישה במשך אלפים שנה פתאום אנחנו מייצאים ידע חקלאי.
בבטחון - אנחנו מוקפים מליונים של רוצחים צמאי דם חסרי מעצורים, רוצחים עם עורף כלכלי חזק ועורף פולטי הרבה יותר חזק. ואעפ"כ ניצחנו אותם פעם אחר פעם והכנו אותם שוק על ירך.
ברוחניות - הגענו לכאן עם מיואש וכמעט חסר אמונה. עם שמבולבל בגלל ההשכלה שגידלה דור שחצן שחושב עצמו חכם כמו אלוקים. אנשים שנחשבו בעיני עצמם כשיא הקדמה. פליטי חרב שהיו כועסים על אלוקים בגלל נוראות השואה. עולים שעלו לארץ אחרי שחונכו לכפירה על ידי הדוקטרינה הקומוניסטית הדורסנית. משטר שקם בארץ תחת הצהרה שהציונות אין לה דבר עם היהדות. אנשים בעלי מרץ ומעוף וחוצפה ואומץ לב שישבו את הארץ תוך כדי זלזול מופגן בכל הקדוש והיקר לישראל. מדינה שקמה תוך כדי גלים על גלים של חילון עצום. אחרי כל זה אנו רואים בחוש איך המדינה חוזרת בתשובה.
בחיים - עם שהיה רגיל לשלם מס דמים לכל שליט חצוף שחשב כי דם היהודים הפקר. וכל מהותם נועדה לשעשוע בלבד. נלחם כיום על חייו. ואע"פ שאנחנו כואבים כל הרוג שנחסר מפמליה של מלך. אנו זוכרים כי ביום אחד נהרגו יהודים במחנה אוושיץ יותר מכל מלחמות ישראל ופיגועי הטרור גם יחד.
אינני יכול למנות כאן את כל הניסים שהקב"ה עשה עימנו ואני מניח שהקוראים יוכלו להשלים את דברי כאן בלי ספק. העיקר הוא שאנחנו חיים במציאות של השגחה פרטית ברורה.
ה' עימנו!!
אחרי כל השבח וההודאה אנחנו מבקשים מהקב"ה שכל כך אוהב אותנו לאהוב את כולנו, לאהוב אותנו יותר. לאהוב בלי גבול. סוף סוף אנחנו בניו.
העוני והאבטלה והפגועים אינם נכונים והם כואבים לאלוקים כמו שכואב לנו והרבה יותר. ועל זה צריך לבקש ולצעוק מתוך ידיעה שה' איתנו.