דת ולחץ חברתי

שאלה

בס"ד

בעייתי התחילה בתחילת שנת הלימודים תשס"ג.

השנה התחלתי ללמוד בכיתה ט' ,,,,. ככל הנראה היו לי ציפיות גדולות מהישיבה ומאוד התאכזבתי, בעיקר בצד הרוחני והדתי.

דבר נוסף שהקשה במידה מסוימת היה הריחוק (הרב) מהבית. בעצת הוריי עברתי ללמוד בישיבה שנמצאת ביישוב שבו אני גר.

מהישיבה הזאת לא היו לי כלל ציפיות מאחר והיא נחשבת ל"מוסד שאריות"- ז"א- ישיבה לכל מי שמחפש מסגרת דתית אבל לא מקפיד בכלל.

כאן התחילה הבעי'ה שפה אני נחשב ל- "דוס". מבחינה עקרונית אין לי שום בעי'ה עם היותי- דוס, אלא להיפך, בשבילי זו גאווה גדולה. אבל לסביבה שלי, ז"א חברים שלי עוד מימי ילדותי זה כנראה מאוד מפריע, ומתחילות התנכלויות למיניהן, ולא בצד הפיזי אלא יותר במילים, בכינויים, ובהתעלמויות מוכרזות (חרם).

איך אני אמור לנהוג?

האם אני צריך להתעלם לגמריולצאת מחוץ לחברה?

וכבר חפשתי לי חברים אחרים,

אבל אין.

אף אחד.

תשובה