שאלה
שלום ,
אני בחורה בת 20 , גדלתי בבית דתי לאומי רגיל , למדתי ביסודי דתי ובאולפנה .
שירתתי שנתיים שירות לאומי בבי"ח , שהוא מקום לא דתי ורוב האנשים איתם עבדתי היו חילונים .
בבי"ח הרגשתי מצויין מבחינה חברתית , ממש השתלבתי בצוות העובדים , רובם ככולם .
בעיתי היא שאני מרגישה הרבה יותר בנוח עם הצוות בבי"ח בו עבדתי (שכמו שהזכרתי היו חילונים ) שהם בעצם לא בוחנים אותך ב 7 עניים התפללת או לא ברכת או לא את צמה היום או לא (בכלל לא זוכרים שיש צום )נטלת ידיים או לא וכולי . האם זה הרגשה לגיטימית או שמשהו פה לא בסדר ?
תשובה
שלום לך
אכן, הבעייה שאת מעלה היא בעייה גדולה. קשה לחיות בהרגשה שאתה כל הזמן במבחן! אולי דברייך צריכים לעורר אותנו כחברה לחשוב שוב על הלחץ החברתי שאנחנו מלחיצים אחד את השני. ראוי שגם בתוך החברה הדתית תרגישי שלימה עם עצמך: ראוי שתדעי שאת חשבונך עם ריבונו של עולם רק את עושה ולא אף אחד אחר! כמובן, כדאי לך להעזר בסביבתך על מנת להתרומם, אך זה צריך להיות ברצונך בלבד. כחברה, עלינו להכיר בכך שלא כולם באותה רמה רוחנית כמו שלא כולם באותה רמה שכלית, אך 'אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמים'.
בהצלחה, והלוואי ונחוש בנוח בתוך עצמנו, אריאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם