שאלה
סיפור שהיה כך היה:
שלוש גיסות (לצורך הסיפור: א' ב' ו-ג') הלכו לבקר חברה ד'. בבית החברה, גיסה א' ראתה תבנית מיוחדת לעוגת יום הולדת וביקשה מחברה ד' להשאיל את התבנית עבור ארוע שתוכננן לשבוע הקרוב בביתה. החברה הסכימה בשמחה והן נפרדו לשלום. בדרך הבייתה, ברכבה של גיסה א' , גיסה ב', בלי לשים לב, נשענה על התבנית וסדקה אותה. למחרת, כששמעה גיסה ג' על התבנית, הלכה מיד וקנתה את אותה התבנית ב-100 שקלים כדי להחזיר אותה לחברה ד', ואמרה לגיסה א' כי תעביר לידייה את התבנית הסדוקה. באותו ערב, דיברה גיסה א' עם אחותה ה' וכשסיפרה לה על התבנית המיוחדת ביקשה גם ה' לשאול מ-א' את התבנית היפה. מפני ש-ה' גרה בעיר אחרת, היא הציעה ל-א' להעביר את התבנית ברכבו של ו' (אח נוסף הגר בשכנות ל-ה' ועובר דרך ביתה של א' לעיתים קרובות). א' העבירה את התבנית ל-ו', אך זה הגיע לעירו בשעת לילה מאוחרת ולכן לא מסר את התבנית מייד. לאחר כמה ימים בהם הייתה התבנית ברכבו של ו', באחת הפעמים בהן עצר את הרכב עפה הגמרא המונחת ברכב על התבנית וריסקה אותה כליל.
(סיפור אמיתי לגמרי!!!)
ולשאלה: מי צריך לשלם למי וכמה?
תשובה
ערב טוב
השאלה נראית כשאלת סיכום לסדר נזיקין... יש בה דיני שואל, מזיק וקניין.
אנסה להבהיר באופן ראשוני - אשמח לפרט לפי הצורך.
א' שאלה את התבנית מד', ולכן היא חייבת (כדיני שואל) בתשלום הנזק לד'.
ב' שסדקה את התבנית, חייבת בתשלום הנזק לא' (השואלת), כי 'אדם מועד לעולם', אלא אם כן א' הניחה אותה בחוסר אחריות במקום מועד לפורענות ברכב וכיו"ב.
זה שג' רכשה תבנית ב100 ש"ח והתכוונה לעשות משהו אח"כ - זה טוב ויפה, אבל למיטב הבנתי לא בוצע קניין והתבנית שרכשה ג' נותרה שלה, בעוד הסדוקה נותרה של ד' ושאולה אצל א'.
ממילא ג' אינה צד בעניין. גם ה' לא.
ו' פשע (לכאורה) מאופן שמירת התבנית, וממילא הוא חייב בתשלום הנזק - עלותה של תבנית סדוקה.
סוף דבר - ו' ישלם לא' עלות של תבנית סדוקה. ב' תשלם לא' את התוספת ששווה תבנית חדשה ביחס לתבנית סדוקה, וא' תשיב את התבנית לד'.
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם