שאלה
האם כשם שיש פרשנים פשטנים לתורה, המפרשים פירושים של פשט, בלי להכנס לדרשות חז"ל (שכולן כמובן תורה מסיני), האם ניתן ללמוד גם משנה כפשוטה בלי האוקימתות של הגמרא? (אני לא תומך בשיטת הרבדים, להפך, אני מקבל לחלוטין את דעת הרבנים המתנגדים ומסכים - בקטנותי- עם כל הדברים שנאמרו, אבל אני שואל כדי לדעת את דרך הלימוד לילדים, שאני אוצה ללמדם משנה, ואני חושש שלימוד על פי ברטנורא או רש"י או על פי הגמרא ואוקימתות חז"ל - הוא כבר לימוד גמרא ולא לימוד משנה!)
אשמח לשמוע דעת הרב בענין, ואם אפשר גם מקורות לתשובתו!
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
יש ללמד את הילדים על פי האוקימתא או לדלג על ההסברים ובלבד שלא להסביר הסבר שאינו נכון הלכתית. והמקור הוא בדברי הגמרא שאומרת "שבשתא כיון דעל – על". אם תלמד טעות אחר כך לא תוכל להוציאו – הטעות כיון שנכנסה – נכנסה.
ולכן אמרה הגמרא בפסחים דף קיב/א: "וכשאתה מלמד את בנך למדהו בספר מוגה".
ועד כמה הדבר הזה חשוב ראה מהגמרא הבאה בבא בתרא דף כא/א
"ואמר רבא הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס מותבינן ההוא דגריס ולא דייק שבשתא ממילא נפקא רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס שבשתא כיון דעל על דכתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב תמחה את זכר עמלק אמר ליה והא אנן זכר קרינן א"ל אנא זכר אקריון אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר שקל ספסירא למיקטליה אמר ליה אמאי א"ל דכתיב ארור עושה מלאכת ה' רמיה א"ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א"ל כתיב וארור מונע חרבו מדם איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה.
תרגום – אם יש שני מלמדי תינוקות אחד מלמד טוב ולא מדייק ואחד מדייק ולא מלמד כל כך טוב שלפעמים מאחר למלאכתו. (מאירי) את מי ממנים להיות המלמד?
לדעת רבא – ממנים את הזה שמגיע בזמן. לדעתו הטעויות שילמד המלמד הזה יתבררו עם הזמן ולא ישאר מכל הטעויות כלום. לדעת רב דימי כל טעות שנכנסה – לא תצא במהרה. והלכה כמותו. ומביאה הגמרא סיפור להבין עד כמה זה חמור.
כשנלחם יואב – שר הצבא של דוד המלך באדום הוא הכרית את כל הזכרים של אדום. כשחזר לירושלים בירת המלכות סיפר לדוד מה שעשה צבאו. שאל אותו דוד למה לא הרגת אל כולם – הרי כתוב "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם” והכוונה לכל העם של עמלק.
התפלא יואב ואמר הרי כתוב "תמחה את זָכָר עמלק" דהיינו רק הזכרים.
הלך יואב למלמד שלימד אותו בילדותו לקרוא "זָכָר עמלק" ושאל אותו למה לימדת אותי בטעות. הרי בגללך לא מילאתי את מצוות ה' ולא השמדתי את עמלק. הרבה אסונות יכולים לבוא על עפ ישראל בגללך. – [הוציא יואב את חרבו והרג את המלמד שלו]. בשעה שהוציא יואב את חרבו שאל המלמד: למה אתה רוצה להרוג אותי? אמר לו יואב: ארור עושה מלאכת ה' רמיה. ענה אותו מלמד די לי העונש שאני ארור למה להרגני? יש אומרים הרגו כי כתוב "ארור מונע חרבו מדם". והכוונה למי שגורם רעה כל כך גדולה לישראל. ויש אומרים ויתר לו ולא הרגו.
בהצלחה