שאלה
לרב השלום והברכה,
בישיבת צוות אחרונה שהייתה אצלנו בסניף (בנ"ע-נפרד)
העלו את הנושא כי יש להפריד יותר את הסניף מן
המצב הקיים היה לנו על כך ויכוח גדול מאוד ,
ולאחר הישיבה דיברנו שתי מדריכות על כך שתמיד דוקא הבנים הם אלו שמעלים את הנושא של צניעות בינו לבינה.המדריכה הסבירה לי שלבנים יותר קשה
בנושא הזה (יש להם יותר עינין של יצר)ולכן אנחנו לא יכולות להבינם. בתוך הנושא הנ"ל היא הסבירה לי גם שיש להמנע כמה שיותר מלדבר עם בנים
גם שיחות שהם יותר נימוסיות ,ואם אני צריכה מאדם דבר מסוים ויש לי אפשרות לשאול בת, עדיף שאפנה אל הבת , אפילו אם זה מקשה במקצת,כיון שזה לא טוב ליצור קשר עם בנים שלא לצורך דחוף
הדברים שאמרה לי מאוד הפריעו לי כיון ש:
אני אדם שמקפיד פחות או יותר על צניעות
ובעיקר כאשר אני מדברת עם בנים אני משתדלת להיות צנועה יותר,אבל להמנע כמעט מכל דיבור שהוא ,ולחשוב שבכל מילה שאני אומרת אני עלולה לגרום לאדם להירהורי עבירה, זה נראה לי מוקצן ולא אנושי לחיות כך , מתוך הדברים מצטיירים לי
הבנים כלא אנושיים שכל "פיפס" מעלה אצלם מחשבות סוטות ולא טובות , מה גם שלי אסור לדבר עימם , כיון שאני בת ,ולא מבינה את הלך מחשבתם ואני לא יכולה לדעת למה אני גורמת ובאיזה נסיון קשה אני מעמידה אותם.
כבוד הרב, שאלה זו מציקה לי מאוד ואני יודעת שאם אמשיך לחשוב כך לא יצא מכך דברים טובים.אני לא אהיה מכך יותר צנועה אלא אני לא אדבר עם בנים מתוך גועל ופחד שמא אגרום להם חו"ח לדברים לא טובים
אם כן מה צריך להיות היחס הנכון (והמאוזן ) לנושא?
תשובה
שלום רב:
אין ספק הצניעות הוא מהנושאים החשובים והיסודיים ביהדות, מאוד חשוב לשמור על גבולות ברורים מתוך מודעות למבנה הנפשי גם של הבחור וגם של הבחורה.
רק כאשר נדע לשמור על הצניעות הנכונה והבריאה נוכל לקיים חיים בריאים ותקינים.
די לנו אם נתבונן עד כמה שחוסר צניעות יכול לדרדר את חיי החברה עד כדי פגימה מוחלטת בתא המשפחתי .לכן טוב נעשה אם נלך במתווה של חז"ל הדורשים מאיתנו לבנות את החברה בצורה מתוקנת וכך שהקשר בין בחור לבחורה יווצר רק בתוך חיי הנישואים.
מיכאל ברום