שאלה
אני פרודה כבר חוד וחצי, בעלי מאז שיצאתי וגם כבר לפני כן כשהייתי איתו מעליל עליי שקרים, בעקבות תלונה שלו במשטרה על כך שאני מכה את הילדים עם מקל הילדים הינם במשמורת זמנית אצלו עד הדיו שבוע הבא (כבר עבר חודש שלא ראיתי את הילדים). הוא אדם שמבחינה רטורית יכול לשכנע כל אדם שהוא צודק אפילו אם זה שקר גמור. ואני אישה תמימה וישרה מאמינה באמת. הבנתי שיש מולי אדם שנוהג באלימות מילולית אלימות פיזית ושקרים אינסופיים שבתמימות בחרתי להאמין. היום אני במקום שאני לא מוכנה לחיות עם אלימות ועם שקרים ויה עם האני האמיתי שלי ולא מה שהוא אומר. לא יותר השפלות, לא יותר קללות וצעקות, אלא אהבה, אכפתיות ויצירתיות. אני מרגישה הרבה יותר אמיתית מאי פעם. אני לא משקרת יותר בשבילו בשביל "שלום בית" לטענתו. האם יש מקום כלל לגישור. הוא עדיין רוצה שלום בית עם כל השקרים שהוא מספר אלי שאני פסיכית ולא שפויה. איך? אני מודעת שיש לו מגבלה ומבחינתו זו אהבה. אבל אצלי אהבה היא מושג של כבוד, אכפתיות, הקשבה... מה שלא היה לי כלל בנישואים.
חזרה לשאלתי האם יש מקום כלל לגישור כדי למזער את הנזקים האם אני צריכה לחזיר לו עין תחת עין. או לשתוק כמו שעשיתי במירב חיי איתו? יש לי חשדות רבות לגביי האם להתלונן עליהם? שיברך אותי ה' ואכן אעשה את הנכון ביותר
תודה
תשובה
שלום רב,
כמו שנראה הבחור מסוכן ויכול לאמלל אותך, כל אשה ראויה לכבוד להערכה ולאהבה.את צריכה עזה דחופה של נשות מקצוע שיגנו עלייך , כדי שלא תאבדי את הילדים.
תצאי לחיים אחרים, אלא, אם כן הוא ישנה דרכיו ויוכיח כי הוא ראוי לך.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.