גיור

שלום
שמירת שבת היא אחת מיסודות היהדות והאמונה בבריאת העולם ע"י הקב"ה, עד כדי כך שאמרו חכמים בגמרא (חולין ה: ועירובין סט:) שיהודי שמחלל שבת "בפרהסיא" (ברבים או לפני רבנים) מן הסתם הוא לא מאמין בבריאת העולם ע"י הקב"ה ובנתינת התורה והוא עובר על כל המצוות כמו אדם שהמיר את דתו.

יש אומרים שהגדרתו כמומר היא מהתורה (מהרי"ק קס. ש"ך יו"ד ב, טז. ערך השלחן שם יד) ויש אומרים שרק מדברי חכמים הוא נחשב כמומר אבל לפי התורה הוא יהודי לכל דבר (חת"ס ח"ו פ"ג. חזו"א יו"ד מט, ז. אג"מ ח"ד יו"ד, נח. ויבי"א ח"א יו"ד יא.) וכך הלכה גם לגבי גר שאם בית-הדין השתכנע בכוונתו השלימה של הגר, וגיירו, ולאחר מכן החל הגר לזנוח את קיום המצוות, נחשב הגר כיהודי. וכשם שיהודי שאינו שומר על כל המצוות עדיין נחשב יהודי, כן הדין לגבי אותו הגר.

כאשר יהודי מחלל שבת בצנעה למשל - כשהוא רואה רבנים גדולים הוא משתדל שלא לחלל שבת בפניהם הרי זה סימן שהוא עדיין מאמין ורק היצר הרע גבר עליו ולכן אינו נחשב כמומר (גם לא מדברי חכמים - אג"מ ח"ד יו"ד, נח ואו"ח לג. חת"ס ח"ו ' פ"ג גיטין כג:).

במיוחד בימינו שיש רבים המוגדרים כתינוקות שנשבו- שגדלו בלי לקבל חינוך דתי כראוי ולכן לצערנו הפרהסיא הכללית היא של חילול שבת כך שגם הפרהסיא אינה מבטאת העזת פנים וכפירה(מלמד להועיל או"ח א כט. בניין ציון כג שד"ח מערכת מ כלל פו. מהרש"ם א, קכ"א. ג, ה).

אמנם יש חולקים וסוברים שעצם חילול השבת חמור מצד עצמו וכל זמן שאינם אנוסים הם נחשבים למומרים גם אם עושים זאת רק לתיאבון ושומרים שאר מצות (מנחת אלעזר ח"א, עד. רב פעלים ב יא, ג יב . אחיעזר כג. יבי"א, י בהע' על ר"פ או"ח ג יב).

לסיכום את נחשבת כיהודייה ומצווה לשמור שבת ובע"ה תזכי לעשות תשובה שלימה.

ולהלן הרחבה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א וטוב יהיה אם תקבעי לעצמך זמן ללימוד אמונה והלכה יומית בספרים שבאתר ישיבה
בברכה אייל משה

העם והארץ
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=448

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=859

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=534



יסוד הגיור הוא, קבלת עול התורה והמצוות לפני בית-הדין. אולם כפי שלמדנו, אין צורך ללמד את הגר לפני הגיור את כל פרטי התורה והמצוות, אלא מלמדים אותו את עיקרי הדברים, ואם רואים שבדעתו לקבל על עצמו עול תורה, מיד מגיירים אותו, ולאחר מכן ימשיך ללמוד ולהתקדם כיהודי.

המקור לזה הוא במעשים המובאים בתלמוד (שבת לא, א). מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי הזקן ואמר לו: ברצוני להתגייר אבל בתנאי שתלמד אותי את כל התורה על רגל אחת, דחפו שמאי מלפניו, משום שאיך יתכן ללמד את כל התורה על רגל אחת. בא אותו הגוי לפני הלל הזקן, גיירו, ואמר לו: "דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". כלומר, מה ששנוא עליך על תעשה לחברך, זהו הרעיון המרכזי בתורה, וכל השאר פירוש לזה, וכדי להבינו המשך ללמוד.


לשום עם בעולם אין מושג הדומה למושג הגיור. יכול להיות שמדינה מסוימת תקנה זכויות של אזרח למהגר הבא ממדינה אחרת ומלאום אחר. זה יהיה דומה למושג גר-תושב הקיים אצלנו בהלכה, שעל פיו אנו מרשים לבני אומות העולם לגור בארצנו, ובתנאי שהם מקיימים שבע מצוות בני נח, ומוכנים להכיר בכך שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, על כל הזכויות השלטוניות המתחייבות מכך. אולם תופעת הגיור לא קיימת בשום עם, איטלקי הבא לאמריקה - נשאר איטלקי. אך לא כן הוא הגיור, הגר נחשב כיהודי לכל דבר, לא רק מצד הזכויות האזרחיות, אלא גם מצד השייכות הלאומית המוחלטת.

לכן התנאי העיקרי שבגיור הוא, שהגר יקבל על עצמו את תורת-ישראל. אפשר לומר, כי תורת ישראל היא בעצם ביטויו של האופי הלאומי של עם ישראל. רוח התורה ורוח העם מאוחדות הן. ולכן לא יתכן שגר יתגייר ללא קבלת התורה. כשם שעם ישראל הפך להיות עם לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה, כן הגר מתגייר על ידי קבלת התורה הפרטית שלו, לפני בית-הדין.

ולכן מבחינה הלכתית, עיקר הבירור העומד לפני בית-הדין הוא, האם הגר באמת מוכן לקבל על עצמו תורה ומצוות. וכל זמן שבית-הדין לא השתכנע בכנות כוונתו זו של הגר, אין לו יכולת לגיירו. ואמנם אם בית-הדין השתכנע בכוונתו השלימה של הגר, וגיירו, ולאחר מכן החל הגר לזנוח את קיום המצוות, נחשב הגר כיהודי. וכשם שיהודי שאינו שומר על כל המצוות עדיין נחשב יהודי, כן הדין לגבי אותו הגר.

אין אפשרות לקבל שום גר, כל זמן שאינו רוצה לקבל על עצמו עול תורה ומצוות. ואמנם, אין צורך ללמדו את כל פרטי הדינים. מפני שגם גר-צדק אשר כוונתו טהורה, אם ישמע בבת אחת את כל פרטי התורה ודיניה, עלול להירתע ולבטל את רצונו להתגייר. אלא מלמדים את הגר את עיקרי הדברים: מתחילים במצוות האמונה, ולעומתה איסור עבודה-זרה. לאחר מכן ממשיכים במצוות שבין אדם לחבירו, ומלמדים אותו את היסודות הכלליים של הלכות שבת, טהרת המשפחה וכשרות.

ואם הגר מוכן, באופן עקרוני, לקבל על עצמו עול תורה ומצוות, אלא שהוא סבור שלפעמים יאלץ לעבור על כמה מצוות, למרות שמצד הדין ברור שאין היתר לחלל לפעמים שבת, וכן גם בשעת הדחק אסור לאכול מאכלים אסורים, מכל מקום פסק הרב הגאון חיים עוזר גרודזנסקי בעל ה'אחיעזר', שאפשר לגיירו. והסיבה לכך היא, שאנו מתייחסים לקבלת המצוות מבחינה עקרונית, ומבחינה עקרונית הגר הסכים לקבל על עצמו את שמירת המצוות, ורק באופן מקרי חושב לעבור עליהם לפעמים. ואמנם ישנם פוסקים חשובים שחלקו על דעתו. אולם למעשה רבים נוהגים כבעל ה'אחיעזר', ואם ברור לבית-הדין, שבאופן עקרוני הגר מקבל על עצמו את המצוות, אפשר לגיירו.

אבל "גיור" על ידי רפורמי או קונסרווטיבי אינו נחשב כלום, מפני שמבחינה עקרונית הגר אינו מקבל על עצמו לקיים את כל המצוות.